המבול לא בא להעניש, הוא בא לפנות את הדרך

כמה פעמים ידעת בדיוק מה צריך לעשות, ובכל זאת לא עשית? ומה היה צריך לקרות כדי שתזוז?

הקושי

נוח בונה תיבה במשך 120 שנה ומספר לכל מי שעובר שם שהמבול מגיע. אף אחד לא חוזר בתשובה. הרב שואל: איך ארגון כל כך כושל? ומאיפה הכוח להמשיך?

הרב מציע תשובה שהיא גם מראה לנו: נוח בנה, אבל נשאר באזור הנוחות שלו. הוא לא הלך לבתי אנשים, לא התקשר, לא יצא לחפש. מי שרוצה לשמוע, שיבוא אליו. ובכך, אומר הרב, הוא גם "גרם" למבול: הוא יכול היה למנוע אותו ולא עשה צעד.

מה קורה כשנשארים נוחים

הרב נותן דוגמאות מהחיים:

• בריאות: נהנים מהפיצה, ויום אחד הרופא דופק בדלת ואומר "צריך להיבדק".
• זוגיות: "אשתי בסדר, אני אהיה עם החברים." היא שותקת, ואתה, אומר הרב, מילאת את הרובה בכדורים בלי לשים לב.
• פרנסה וילדים: כשלא משקיעים, לא רואים, עד שמגיעה סטירה.

כל אחד מאיתנו, הרב אומר, יודע מה הוא צריך לעשות, אבל לא עושה.

הסיבה השנייה לכך שמבול מגיע, אומר הרב, היא שהכול סובב סביב "אני". מי שכל הזמן שואל "איך אקבל, איך יקבלו אותי", הבעיות שלו לא נגמרות. הרב מספר שכשהוא עצמו שינה את ההסתכלות ל"אני כאן כדי לשרת", הרגיש שהבעיות האישיות מסתדרות. זה סיפור אישי, לא הבטחה.

למה אנחנו נשארים?

הרב שואל את הקהל: למה? והתשובות: עצלות, הרגל, פחד מהתחייבות. ואז הוא נותן את התשובה שלו מעולם האימון: לכל אדם שישה צרכים בסיסיים, והראשון הוא ודאות. הרב מונה: ודאות, גיוון, חשיבות, אהבה וחיבור, צמיחה ותרומה.

אדם שמרוויח שלושה, ארבעה אלפים ומתלונן, נשאר שם כי זה ידוע ובטוח. "לפתוח עסק? אהיה לא ידוע." אפילו שיש אפשרות להרוויח יותר.

ויש שני כוחות שמניעים החלטות, אומר הרב: כאב ותענוג. התענוג של עכשיו (הפיצה) מנצח את הכאב של אחר כך. אבל שרירים לא נבנים מנוחות. כשיוצאים החוצה, מצליחים.

המבול כשיחת השכמה

הרב אומר: לפעמים השם עושה לנו "גלים" כדי להוציא אותנו מהבית. פוטרנו, נפרדו, משהו נשבר, ואנחנו נבהלים. אבל הרב אומר שחיים אמיתיים מתחילים מחוץ לאזור הנוחות: שמונה מיליארד בני אדם חיים בעולם, אבל רק מעטים באמת "חיים". הוא מצטט משפט שראה: "הגלים לא באים לשטוף אותך, הם באים לפנות את הדרך לשלב הבא."

הוא מספר שבתקופה קשה בחייו חשב שהשמיים נופלים עליו, ורק אחר כך ראה מה חיכה לו. ויש לכך מסר נוסף: בלי לשחק קורבן. הרב קורא את שאלת "איכה" שנשאלה אדם כך: מה אתה מבזבז זמן על ריצה והסתתרות, קום והמשך. "החיים קצרים מכדי לסבול."

ואם משהו התרסק, אפשר לשאול: מה היה הכי טוב באירוע הזה בשבילי? הרב מתאר תמונה של מדרגות: מי שנכשל ונשאר, והמצליחים, שמשתמשים בכל כישלון כמדרגה לטפס.

מה עושים

• צעד אחד קטן: הרב אומר: אל תחכה לשינוי גדול. תקבע מועד: להירשם לקורס, להתחיל דיאטה, לעזוב הרגל. צעד אחד, וקבע תאריך.
• "לשרוף את הספינות": להחליט כך שאין דרך חזרה, כי כך מתחיל שינוי.
• לשים לב לתחומים: הרב מזכיר תחומים שצריך לשלוט בהם: זמן, בריאות, רגשות, כסף וזוגיות.
• גם כשנוח לך מאוד: ללכת לעזור לאחרים, להתנדב, ולא רק להתרווח.
• לדבר חיובי: הרב אומר לדבר על עצמנו בחיוב ("אני מספיק טוב", "אני אצליח"), ובעימות עם בן הזוג או הילדים לשתוק רגע, כי יש מילים שאי אפשר להחזיר.
• לא להשלים: הרב אומר: בחיים אתה מקבל את מה שאתה מסכים לסבול. כלומר, מה אני מוכן להמשיך לסבול?

שאלות להתבוננות בשבת

1. באיזה תחום אני יודע מה לעשות ולא עושה, ומה אני מפחד שיקרה אם אזוז?
2. איזה "צורך" (למשל ודאות) מחזיק אותי במקום?
3. מהו הצעד הקטן האחד שאוכל לקבוע לו תאריך כבר השבוע?

שבת שלום.