איך אדע מה השליחות שלי?

כמה פעמים שאלת את עצמך: "למה אני עובר את כל זה?" ו"בשביל מה באתי לעולם?" איך מבדילים בין מה שנועד לי ובין מה שסתם נופל עליי? והאם יש לכל אחד שליחות, גם מי שמרגיש שהוא "מיותר"?

הקושי

הרב פותח בתחושת התקיעות שרבים מכירים: לחץ, חובות, בעיות בבית, קושי במציאת זיווג, בלבול. אנשים מנסים כל מיני דרכים וסגולות, ומרגישים שמשהו עדיין לא זז. מכאן השאלה: מה השליחות שלי, ובשביל מה אני כאן?

הרב מזכיר שכל אדם נברא בצלם אלוקים, ואף אחד לא נברא "סתם". הוא אומר שרוב האנשים לא חיים את החיים שהם רוצים אלא את מה שחושבים שאחרים רוצים לראות, וכל עוד אדם לא מחובר לשליחות שלו, קשה לו להיות שמח.

שני סוגי אנשים

הרב מחלק את העולם לשניים. יש מי שחי לעצמו: "מי? מי? מי?", כל מה שהוא עושה, גם לאחרים, הוא בסוף בשביל עצמו. ויש מי שחי בתחושה שהוא כאן בשביל השני. לפי הרב, כך הוא קורא את ההבדל בין דורו של נוח לדורו של אברהם.

נוח, כך הרב קורא, בנה תיבה ולא ניסה להחזיר אנשים בתשובה. אברהם פתח אוהל פתוח לאורחים וקירב אנשים לאלוקים. והרב מציע בדיקה ישירה: כשאתה במצוקה, כמה אנשים אכפת להם? ובכיוון ההפוך: כמה אכפת לך מאחרים?

מכאן הרב מגיע לכך שבזוגיות ובחיים בכלל, מי שחי רק לעצמו מוצא את עצמו מול "מבול". והוא מוסיף שגם ה"לך לך" של אברהם אינו רק מעבר גיאוגרפי. אברהם לא שואל "איפה הכסף?" אלא "מה ה' רוצה ממני?".

שליחות לכל אחד

הרב מזכיר את המלאכים שבאו לאברהם, ואומר שחז"ל מלמדים שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות: אחד בא לרפא, אחד לבשר לשרה, אחד להפוך את סדום. כך כל אדם יש לו שליחות משלו, ואיש אחר לא יכול למלא אותה במקומו. הוא מביא גם דברים בשם רבי נחמן: ביום שאדם נולד, ה' החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיו. לכן מי שמרגיש "אני מיותר" טועה, אומר הרב.

שלוש שאלות לגילוי השליחות

הרב מציע לשבת עם עצמנו ולשאול:

1. מה כואב לי בעולם? על מה הייתי זועק? אילו היו לי עשרה מיליון דולר, מה הייתי עושה? האם הייתי ממשיך באותה עבודה, באותו מקום? התשובה מצביעה על הכאב הפנימי שמוביל לשליחות.
2. מה הכישרונות שלי? לא רק גדולים. הרב נותן דוגמאות: לבשל, לסדר, להצחיק, לבנות, לשיר, לעבוד עם מחשב. מה מיוחד בדרך שבה אני עושה? גם עסק רגיל אפשר להפוך לשליחות, למשל מי שמאכיל אנשים או משמח אותם דרך מה שהוא עושה.
3. אילו משברים עברתי ולמה הם יכולים לשמש? הרב אומר שדווקא הקושי כלכלי, בריאותי או במציאת זיווג נותן הבנה ואמפתיה, ומכאן אפשר לעזור לאחרים. הוא מספר שתקופה בלי קהילה ובלי פרנסה גרמה לו להבין מה זה להיות בלי כסף, והיא חלק ממה שהוביל אותו לשליחות שלו.

הוא מוסיף שגם מי שאין לו הרבה כסף יכול לתת: להתנדב, לפרסם טוב, לעזור בקשר. לא חייבים מאה דולר. אפשר גם עשרה.

חסד, בלי "אני" ו"אתה"

הרב מבחין בין "בעל נתינה" ל"בעל חסד". בעל נתינה אומר "אני נותן לך", ויש אני ויש אתה. בחסד, כפי שהרב מציג, אין אני ואין אתה, "אני זה אתה ואתה זה אני". והמבחן שלו: ענווה. מי שעושה חסד אמיתי אינו מרגיש מעל מי שקיבל.

חיבור לחיים

• בזוגיות: לשאול "מה אני יכול לתת?" ולא רק "מה אני מקבל?".
• בעבודה: לחפש מה בעבודה שלי משרת מישהו.
• במשבר: לשאול "אולי הקושי הזה מכין אותי לעזור לאחרים?".
• לבחור מעשה קטן וקבוע של חסד, גם כשלא רואים תוצאות.

שאלות להתבוננות בשבת

1. מה כואב לי בעולם, ומה הייתי עושה אם היו לי כל האמצעים?
2. מה הכישרון שלי, ואיך אפשר להשתמש בו בשביל מישהו אחר השבוע?
3. איזה קושי שעברתי יכול ללמד אותי להבין מישהו אחר?

שבת שלום.