קודם 'למה': איך הולכים אל עצמך

למה ה' מפרט לאברהם "מארצך, וממולדתך, ומבית אביך"? הרי ברור שמי שיוצא למסע עוזב את ביתו. ולמה צריך ללכת כדי לקבל ברכה, והרי ה' יכול לתת אותה גם במקום שבו אברהם נמצא? ומה זה אומר על המקום שבו אני עומד היום?

הקושי

"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". אברהם בן 75, וה' מבטיח לו גוי גדול, ברכה ושם גדול. הרב שואל: איפה כאן הניסיון? הרי אם מציעים לאדם כסף, ילדים ופרסום, הוא יטוס ליעד כבר מחר. והשאלה העמוקה יותר: אם ההבטחה היא להצלחה, למה לא לתת אותה לו במקומו?

הרב מזכיר שהתורה איננה ספר סיפורים. היא תורת חיים, ויש בציווי הזה מסר לכל אחד מאיתנו.

דווקא כשנוח לך

הבדיחה הידועה אומרת: "למה נסמכה פרשת נח ללך לך? אם לא נוח לך, אז לך לך". הרב הופך אותה: דווקא כשנוח לך, לך לך. אדם שנוח לו יותר מדי בעבודה, בזוגיות או בבריאות מפסיק להשקיע, ופתאום מגיע "מבול", זעזוע שלא ציפה לו. מי שעומד במקום, אומר הרב, בפועל הולך אחורה. יש אנשים שחיים חמש או עשר שנים באותו מצב בדיוק, בלי שאיפות ובלי צעד קדימה.

לך אל עצמך

הרב מסביר שאפשר לשמוע את "לך לך" כ"לך אל עצמך", כלומר להתחבר קודם כל אל מי שאני. הוא מספר על אדם שראה חבר דג דגים על שפת הים והציע לו: קנה חכה, אחר כך רשת, סירה, ספינה ועובדים, ואז תוכל לשבת ברוגע על שפת הים. הלקח של הרב: לפעמים אנחנו מחפשים בעולם מה שכבר נמצא אצלנו.

והוא נותן דוגמה מהטלפון. מי שמכיר בו רק מחשבון ושעון מעורר לא משתמש בכוחו האמיתי. כך גם אדם שלא מכיר את היכולות שנתן לו הקב"ה. לכן הוא שואל: במה אני מיוחד? מה אני יודע לעשות?

ועוד שכבה: "לך לך" גם במובן של "בכוחות עצמך". הרב מתאר אנשים שמחכים שמישהו יעזור, יתמוך, יפתח להם דלת, ומאשימים את מי שלא עשה זאת. מי שיש לו נחישות, אומר הרב, הולך בעצמו.

מה, למה ואיך

כאן מגיע כלי פשוט. הרב מציין שהאותיות של המילה "מלא" הן מה, למה ואיך:

• מה: מה אני רוצה באמת? מה חסר לי בחיים?
• למה: למה אני רוצה את זה? מה יקרה אם לא אשיג אותו?
• איך: רק עכשיו מחפשים דרך.

רוב האנשים, כך הרב, עסוקים ב"איך", וה"למה" הוא לדבריו כשמונים אחוז מההצלחה. מי שה"למה" שלו ברור, מוצא את הדרך. והוא מוסיף שהמילים "לך לך" בגימטריה מאה: ללכת במאה אחוז, ואם לא הלך, שוב "לך", עוד פעם, בלי לחזור אחורה.

מה מחזיק אותנו במקום

הפסוק מפרט שלושה דברים, והרב קורא אותם כשלוש עצירות פנימיות:

• ארצך: ההרגל, מה שמוכר לנו, הפחד מאי-ודאות.
• מולדתך: התכונות והדפוסים שגדלנו עליהם, רגשות והתנהגויות שמפריעים לנו.
• בית אביך: העבר. "אבא שלי לא עזר לי", "התווית שהדביקו עליי". מי שתקוע בעבר, אומר הרב, לא יכול להתקדם ולא להאמין בעצמו.

והוא מזכיר אמירה שהוא מביא: עם ישראל יצאו ממצרים, אבל מצרים לא תמיד יוצאת מהאדם.

הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו

הרב מסיים בעוד מכשול: הדמיונות. "אני לא אצליח", "לא תהיה לי זוגיות כמו שרציתי", "אולי אשתי לא אוהבת אותי", "אולי מדברים עליי". הוא אומר: "אתה חי בסרטים". די. תאמין בעצמך והמשך.

חיבור לחיים

• מי שנוח לו, כדאי לשאול איפה הוא עומד במקום, בעבודה, בזוגיות או בבריאות.
• לפני שמחפשים "איך", שווה לכתוב את ה"למה" בשפה שלי.
• אפשר לעבור על "ארצך, מולדתך, בית אביך" ולשאול מה מהם עוצר אותי היום.
• כשמופיע משפט כמו "אולי הם חושבים עליי רע", לבדוק: זו עובדה או סרט?

שאלות להתבוננות בשבת

1. מה אני רוצה להשיג בשנה הקרובה, ולמה זה באמת חשוב לי?
2. איזה כוח או כישרון יש בי שאני כמעט לא משתמש בו?
3. איזה סיפור אני חוזר ומספר לעצמי, "אני לא אצליח" או "זה לא ילך", ומה יקרה אם אניח אותו?

שבת שלום.