קין והבל: מי באמת עשה את זה?

מי הכין לך את הקפה הבוקר? מי נתן לך כוח לקום לעבודה? ובפעם האחרונה שהצלחת במשהו, למי אמרת תודה, ולמי רשמת את הקרדיט?

הקושי

התורה מספרת שלקין ולהבל יש מנחות. קין מביא מפרי האדמה, והבל מביא מבכורות צאנו. "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה". קין כועס ופניו נופלות. הרב שואל: מה היה לא בסדר? ולמה התורה מפרטת לנו גם את המקצוע של כל אחד, "ויהי הבל רועה צאן וקין עובד אדמה"?

הרב מציע בשיעור את הכיוון של הבעל שם טוב, כפי שהוא מופיע, כך הוא אומר, בספרי תלמידיו.

שני שמות, שתי השקפות

חווה קראה לבכור "קין", כי "קניתי איש את ה'". הרב קורא את זה כמבט על החיים: "קניתי". מה שקיבלתי, הוא שלי. הקדוש ברוך הוא נתן לי גרעין, מידה טובה, כישרון, אבל אני פיתחתי אותו. אני בעל חסד, אני זריז, אני עובד אדמה: אני זרעתי, אני טיפחתי. ויש בזה אמת חלקית, אומר הרב, הקדוש ברוך הוא אכן נותן את הגרעין והאדם מפתח.

ולעומת זאת, "הבל". הרב מזכיר את המילה "הבל הבלים": אין לי כלום משלי. והמקצוע של הבל, רועה צאן, מתאים: כבשה לא יכולה להיות שנייה אחת בלי הרועה. כך הבל מבין את עצמו: אני לא מסוגל להיות בלי הקדוש ברוך הוא, גם לא ברגע אחד.

לכן, אומר הרב, כשהבל הביא "גם הוא", הוא הביא גם את עצמו. הוא אמר: כל מה שאני נותן לך, זה גם אני, כי אין לי שום דבר משלי. ולכן "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו".

המנחה שלא נאמר בה "אני"

לפי ההסבר הזה, גם קין הביא מנחה לה'. אבל, אומר הרב, בליבו הוא אמר: "אני גידלתי את זה, אני נותן לך". הוא נתן, אבל לעצמו. הבל, לעומתו, ידע שאין לו מה לתת שלא קיבל, ולכן נתן גם את עצמו. הרב אומר שהקדוש ברוך הוא מחפש את ההשקפה הזאת: להבין שאין לנו מה להביא לו, כי הכול כבר שלו.

הרב מדגיש גם שאין לתרגם זאת ל"אני עושה והקדוש ברוך הוא עוזר", אלא להבין שהכול, מההתחלה ועד הסוף, נותן הקדוש ברוך הוא.

"הלוא אם תיטיב שאת"

הקדוש ברוך הוא לא ממשיך לכעוס על קין. הוא שואל: "למה חרה לך ולמה נפלו פניך? הלוא אם תיטיב שאת". הרב מסביר: מה שקיבלת, תרים למעלה אליי. תחבר את זה אליי. ואם לא, "לפתח חטאת רובץ": אז יהיו נפילות, ובדיוק שם נראה איפה אנחנו לא מצליחים לשמור על עצמנו.

למה זה קשה?

הרב מודה: כולנו נוטים להגיד "אני". אני בעל מידות. אני ככה בטבע. אני לא כועס. והוא אומר לעצמו, כפי שהוא מדגיש בשיעור: "אני מדבר על עצמי". מי מעיר אותי לתפילה בבוקר? מי נתן לי לימוד תורה? מי נתן לי סבלנות רגע אחד? "אנחנו גנבים, לוקחים מהשם את הקרדיט", הוא אומר. ואז, כשהקדוש ברוך הוא מסיר מעלינו את החסד, אנחנו נבהלים: איך צעקתי? איך נפלתי? והרב אומר: לא נפלת, אתה כל הזמן היית כזה, פשוט עד עכשיו הקדוש ברוך הוא החזיק אותך.

חיבור לחיים

הרב נותן דוגמאות פשוטות מהיום-יום:

• הקפה והבוקר: "מי עושה לי קפה עכשיו? הקדוש ברוך הוא."
• בית ופרנסה: "אני מרוויח", "אני חינכתי את הילדים" - הכול, לדבריו, מהקדוש ברוך הוא מההתחלה ועד הסוף.
• במידות: כשאני רגוע וסבלני, לא לומר "אני כזה בטבע", אלא "קיבלתי את זה".

ואפשר להוסיף צעד קטן: ברגע שמשהו הצליח, לעצור ולומר תודה, לפני שאומרים "אני".

אין כאן קריאה להפסיק להשקיע. אלא להשקיע, ובו בזמן לזכור שהכול התחיל במתנה.

שאלות להתבוננות בשבת

1. באיזה תחום בחיי אני אומר "אני עשיתי את זה", ומה היה משתנה אילו הייתי אומר גם "קיבלתי את זה"?
2. מי הוא ה"רועה" שלי, ואיך אני מזכיר לעצמי שאני לא לבד בדרך?
3. איזה דבר שאני טוב בו אפשר "להרים למעלה", לשים אותו בשירות של משהו גדול ממני?

שבת שלום.