הכסף בבנק, והקוד בפה: למה התפילה היא חלק מהבריאה

למה, אחרי שהקדוש ברוך הוא ברא שמיים וארץ, אדם וחיות, עדיין לא צמח שום עשב? ומה זה אומר על הדברים שאנחנו מחכים להם בחיים, ושעוד "לא צמחו"?

הקושי

בפרק השני בתורה מתואר שהעולם כבר היה מוכן, האדמה, השמיים והחיים, אבל עדיין לא צמח עשב. הרב מביא את הסבר רש"י, בעקבות המדרש: הגשם לא ירד כי עוד לא היה אדם שיתפלל עליו. כשהאדם נברא ופתח את פיו, אפשר היה לבקש, והצמיחה התחילה.

הרב שואל: הרי הקדוש ברוך הוא כבר ברא את הכול. למה הצמיחה חיכתה לתפילה?

כספומט עם קוד

הדימוי שהרב נותן הוא כספומט. הקדוש ברוך הוא "הפקיד" בחשבון של כל אדם דברים טובים: שלום בית, ילדים, פרנסה, בריאות. אבל כדי למשוך, צריך קוד. התפילה, אומר הרב, היא הקוד. אפשר להיות מקצוען, בעל ידע וכישורים, בעל או אישה מצוינים, ועדיין לשכוח לבקש. ומה שמונח בחשבון ואינו נמשך, אפשר שנרגיש שהוא לא קיים.

חשוב לומר: זו לא נוסחת קסם, ואין כאן הבטחה שכל בקשה תתממש מיד או בדיוק כפי שביקשנו. כמו שהרב עצמו מסביר בהמשך, התפילה דורשת זמן.

כמה צריך להתפלל?

הרב אומר, בלשונו, שהקדוש ברוך הוא עשה את העולם כך שיש "כמות" של תפילות שצריך להתפלל בשביל דברים מסוימים, כדי שנראה שאכפת לנו ושאנחנו לא מוותרים. לכן, כשאנחנו מתפללים ולא רואים תוצאה, ייתכן שעוד לא הגענו לסוף. הוא מזכיר שמשה רבנו התפלל שוב ושוב להיכנס לארץ, עד שנאמר לו להפסיק, כפי שהרב מספר בשיעור.

הרב מציין גם שלפעמים התפילות מצטברות ומגיעות לאדם הנכון בזמן הנכון, אולי אפילו לא לנו אלא לדור הבא. ושלפעמים מה שביקשנו לא טוב לנו, ולכן כדאי לבקש גם: "תן לי את הדבר המתאים, ואם זה לא מתאים, תרחיק אותו ממני".

דמעה

הרב אומר: שערי השמיים לפעמים ננעלים, אבל שערי דמעות לא ננעלים. דמעה היא סימן שכואב לי, שאני לא יכול בלי זה. מי שלא בוכה על דבר, אולי זה לא באמת כואב לו. מכאן הוא מביא קריאה אחרת: להתפלל לא רק כשמצוקה, אלא גם כשהכול בסדר. "אם אתה מקשיב לגוף כשהוא שותק, לא תצטרך להקשיב לו כשהוא צועק", והוא מדמה את זה לקדוש ברוך הוא: מי שמתפלל כשהכול טוב, לא יזדקק לצעקה.

הכוח שבפה

הרב מזכיר שהפה הוא כלי חזק: במילה אחת אפשר להרוס, ובמילים טובות, בהערכה ובמחמאות אפשר לבנות מערכת יחסים, בריאות ועסק. וכשאדם נברא וקיבל את היכולת לדבר, הוא קיבל גם בחירה: להיות כמו חיה, ששולטת בה תאווה וכעס, או להשתמש בפה כדי לפנות לקדוש ברוך הוא ולבקש. הוא מציע שאלה לכל אחד: מתי בפעם האחרונה התפללתי על הבריאות שלי, על בן הזוג, על הילדים, על ההורים?

למה לא התקשרת?

הרב מספר משל. רופא הושאר לבדו במחלקה שבה שוכבים פצועים מתחת להרדמה, וקיבל הוראה: אם יש משהו, תתקשר, ונבוא. בלילה קרו דברים, החיבור של אחד המטופלים נותק, והרופא נלחץ. הוא לא ידע מה לעשות, אבל לא התקשר. כשהגיעו בבוקר, ראו מה שקרה. המנהל שאל: למה לא התקשרת? והרב מסיים: כך גם אנחנו. כשקשה לנו, מתלוננים, מאשימים, ושוכחים להרים טלפון. הקדוש ברוך הוא שואל: למה לא התקשרת?

חיבור לחיים

• קבוע, לא רק בשעת צרה: לבקש בכל יום על הילדים, על הבריאות, על בן הזוג, על הדברים הרגילים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם.
• התמדה: אם התפללנו שנה על משהו, להמשיך. הרב אומר: "תתפלל שוב".
• לא רק לבקש: להוסיף ביקוש לבהירות: "תן לי להבין מה נכון לי".
• לדבר טוב: הרב מזכיר שהפה יכול לבנות או להרוס, ושאפשר לשנות מערכת יחסים בקצת מחמאות והערכה.

שאלות להתבוננות בשבת

1. על מה אני לא מתפלל כי אני בטוח שזה "מסודר"?
2. איפה אני מתלונן או מאשים במקום להרים טלפון?
3. על מה אני צריך להתמיד בתפילה, גם כשלא רואים עדיין תוצאה?

שבת שלום.