פרשת השבוע

פרשת צו -קרבן תודה -להודות לה׳

פרשת צו -להודות לבורא עולם
ראינו בפרשה את העניין של קרבן תודה, שאדם צריך להביא קרבן תודה לקב״ה.
מתי מודים לקב''ה? הגמ' בברכות מביאה על הפסוק ,וכל החיים יודוך סלה. חבוש, ייסורים, יורדי הים. ולכאורה מה זה נס. ? וכי רק על ניסים צריך להודות? מה עם שאר הניסים שקורים לנו?
הרי אנחנו מודים כל יום, על ניסיך שבכל יום עימנו. לא רק בחנוכה ופורים. ערב ובוקר וצהרים.
א''כ מה המהות של קרבן תודה? ולמה אומרים הגומל רק בזמן סכנה?

אדם נמצא בשמירה כל רגע. יש שני מלאכים שמלווים את האדם כל הזמן. (״כמו שכתוב כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכיך״) וגם הקב''ה משגיח השגחה פרטית על כל אחד. לפעמים לא מבינים למה היה עיכובים בכל מיני מקומות. ולמה קרה כל מיני דברים ולא יודעים שהכל מכוון מלמעלה.
אדם שלא חי באמונה, כל החיים שלו בכעס ובעצבים. כי לא מבין למה לא הולך הכל לפי התכנית שלו.
אדם קם בבוקר מרגיש כאבים ברגל, חושב שזה סתם. ולא מבין איזה נס הוא ניצל. מאיזה זיהום. או מחלה ה' ירחם. כמה חיידקים יש באוויר. כמה מחלות מסתובבות. אין בטחון לאף אחד.
אדם מסתובב, וחושב שהכל בסדר. ולא מבין כמה ה' מציל אותו, ושומר עליו. ולכן אנחנו אומרים בתפילה, על ניסיך שבכל יום עימנו. זה הניסים הנסתרים שנעשים כל רגע.
אבל יש ניסים, שקורים שאדם נמצא במקום סכנה. ולכן אומרים חז''ל-תענית כ: לעולם אל יכניס אדם את עצמו למקום סכנה שמא לא עושים לו נס. ואם עושים לו מנקים לו מזכויותיו. כמו שקרה אצל יעקב אבינו, קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית עם עבדך. שפחד שמא יגרום החטא, או ינקו לו מזכויותיו.
ובמקומות כאלו, שאדם עובר בלית ברירה ,כמו אניה או מטוס והיום גם ברכב, שיש יותר סכנה. צריך לברך ברכת הגומל.
מה פירוש הברכה? הגומל לחייבים טובות, שגמלני טוב- זאת אומרת-שלא היה מגיע לי שיגמלו אותי טובה. למה? כי אני "חייב". לא פשוט להיות חייב לבורא עולם. על כל העבירות שעושים. אבל ה' מעביר וסולח כי נותן לנו אפשרות לתקן את מעשינו. ונותן לנו על החשבון. ולכן מודים לו-שאם כל זה. הציל אותנו. ולכן יש דיון אם אישה שילדה צריכה לומר הגומל- שהרי לא עשתה שום עבירה.
היום צריך להיות עיוור לא לראות כמה ניסים קורים איתנו כל הזמן.
אדם הולך ברחוב או נוסע באוטו הוא יכול ליסוע הכל טוב ויפה, ומישהו משוגע יסטה מהמסלול. ח''ו. כמה אסונות קורים כל יום, תאונות אוויריות, רכבות, פיגועים, ה׳ ירחם. ואנחנו לא רואים ולא מתבוננים, הנה נסעתי חזרתי הכל בסדר. טסתי למדינה פלונית וחזרתי והכל מצויין,
מה בסדר?? מה מצויין? אתה יודע כמה אנשים סביבך לא חזרו הביתה?? אתה יודע כמה ה׳ שמר עליך כל הדרך?? אנחנו לוקחים הכל מובן מאליו.
היום מפחיד לקרוא חדשות, כמה הרוגים כמה אסונות, רק השבוע ראינו מה קרה
אדם קם בבוקר הוא לא יודע איך יסיים את היום. אנשים איבדו משפחה, בית, הכל, ברגע אחד!!
הם חשבו לרגע שזה יקרה להם?? ה׳ ירחם. לא יודעים חשבונות שמיים.
כמה שמירה יש עלינו מלמעלה. כמה ה׳ אוהב אותנו ומשגיח על כל אחד ואחד מאיתנו השגחה פרטית. לכן אנחנו צריכים להודות לה' כל רגע.
ולכן כתוב- ארבעה חייבים להודות. לא כתוב צריך או יאמר. אלא חייב!!
בלי הכרה בטובה שה' עשה לך. לא תבין כמה ה' מציל ושומר עליך כל רגע.
אם נתבונן סביבנו נראה כמה ה׳ דואג לנו ומציל אותנו ועוזר לנו כל הזמן,
שאין אנחנו יכולים אפילו להודות לו על כל הניסים הגלויים והנסתרים שעושה איתנו כל יום.
אבל לפחות שיהיה לנו הכרה שנודה לו על הכל וימשיך לתת לנו.
וכמו שאומר השיר ״ אם תודה רק לבוראך כן תמיד יהיה לך״
ה׳ יזכינו! שבת שלום ומבורך!!

לע״נ שבעת הילדים הטהורים שעלו השבוע בסערה השמימה. ולרפואת אימם ואחותם.
שנשמע רק בשורות טובות אמן!!

קישור מקוצר לכאן: https://www.haravlasry.com/?p=874