פרשת השבוע

פרשת כי תישא -איך חטאו ישראל בחטא העגל?

איךה יכול להיות שעם ישראל חטאו בחטא העגל?
למה הקב"ה ציווה לתת מחצית השקל, כדי לכפר על נפשותיכם. איך זה בדיוק מכפר? ולמה דוקא מטבע של אש?
ביאור נפלא ומרתק!

פרשת כי תישא -איך חטאו ישראל בחטא העגל?
בפרשת השבוע אנו רואים שעם ישראל הגיעו למדרגה שחטאו בחטא העגל, ואמרו אלה אלוקיך ישראל אשר הוציאך מארץ מצרים.
ולכאורה לא מובן. איך יתכן שהגיעו למצב כזה שפל. עד כדי כך לכפור בה'? הרי זה היה דור דיעה שיצא ממצרים. וראו ניסים גלויים עין בעין. את כל המכות של מצרים, וקריעת ים סוף. ואפילו ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזראל בן בוזי. וא''כ איך יכול להיות שחטאו בחטא כזה?
ועוד לא מובן- שבאו אל אהרון ואמרו לו כי זה האיש משה לא ידענו מה היה לו? ואמרו חז''ל בשבת (פח.) שהראה להם השטן דמותו של משה רבינו. ולא האמינו עד שהראה להם את מיטתו. איך יתכן שעם שלם שהאמינו בה' ובמשה עבדו, רואים שהוא מת. ולא מתאבלים ולא בוכים?? אלא אומרים-לא ידענו מה היה לו??? הרי לפי החשבון שהם עשו הם טעו בשש שעות בלבד. כמו שכתוב-בשש משה. ודרשינן התם, בא שש. וא''כ לא מובן איך אבדו את הכל וחטאו?
ועוד שואל הגאון מוילנא –למה הקב''ה ציווה לתת מחצית השקל, כדי לכפר על נפשותיכם. למה דוקא מחצית השקל, ואיך זה בדיוק מכפר? כתוב שמשה רבינו התקשה בזה-עד שה' הראה לו מטבע של אש ואמר לו –כזה יתנו! איך עכשיו הבין משה כיצד צריך להיות המטבע? ולמה דוקא של אש?
אלא אומר הגאון מוילנא- שכל מה שהיו צריכים להביא רק מחצית השקל, משום שהם לא עשו את החטא בשלימות. שהרי הגמ' אומרת בסוטה( ג. ) אין אדם עובר עבירה אלא א''כ נכנסת בו רוח שטות. וממילא מה שאדם עושה עבירה זה לא בשלימות. אלא רק כאילו חצי ממנו עשה את העבירה. וממילא לפי''ז מובן למה היו צריכים להביא מחצית השקל, כנגד החצי שהם חטאו.
ועוד אפשר לומר-שהרי הגמ' אומרת בברכות לב. על הפסוק –ודי זהב. שמשה אמר לקב''ה בגלל זהב וכסף שהשפעת להם, הם עשו עגל מסכה. שהרי מה יעשה הבן ולא יחטא. וממילא לפי''ז אפשר לומר- שזה לא אשמתם אלא כל מה שחטאו כי היה להם כ''כ הרבה כסף שלא ידעו מה לעשות איתו.
ולפי''ז מובן קושיא אחרת –שהרי מובא במדרש שמשה רבינו חטף את הלוחות מידיו של הקב''ה אחרי שה' לא רצה לתת להם אותם. כי משה אמר לו-אז מה אם עושים עגל, הם לא באמת מתכוונים לכך. אבל אחרי שירד למטה וראה אותם רוקדים מסביב לעגל, הוא שבר את הלוחות .כי עשה ק''ו ומה פסח שזה מצווה אחת מהתורה , כתוב כל ערל לא יאכל בו, התורה כולה-וכל עם ישראל, על אחת כמה וכמה. ולכן אפילו שלא קיבל רשות לשוברם, הוא עשה זאת מדעתו עד שה' הסכים על ידו כמו שכתוב- אשר שיברת –יישר כח ששיברת (ב''ב יד: ) . ולכאורה אם הוא ידע את הק''ו הזה מדוע הוא לקח את הלוחות בכל זאת מידיו של ה' יתברך? ואם בכל זאת היה סבור שראויים לתת להם את הלוחות מדוע הוא שבר אותם?
אלא לפי מה שאמרנו זה מובן- שבתחילה היה סבור שאפילו שהם עושים חטא לא קרה כלום, הם לא עושים זאת בכוונה. אלא בגלל שהם היו לחוצים וחסרי אונים, והיה להם רוח שטות. וממילא יש להם סיכוי לחזור בתשובה.כי לא שלמים בעשיית העבירה. ולכן הוא רצה להוריד להם את הלוחות. אבל אחרי שהוא ראה שהם עושים מעגלים ורוקדים סביב העגל –הוא שבר אותם מייד. מדוע? כי ראה שהם שמחים בעשיית העבירה ולא עצובים. ולכן אמר שעכשיו באמת הם לא ראויים לכך.
כי כשאדם עושה עבירה והוא מצטער עליה, אז הוא מראה שהוא אנוס, ותקפו היצר הרע. אבל עדיין כל רצונו לעשות רצון ה'. וכמו שאמרינן –בברכות יז. גלוי וידוע לפניך שכל רצוננו לעשות רצונך ושאור שבעיסה הוא מעכב. אבל אם הוא שמח בשעת העבירה, הוא מראה שלא איכפת לו מה' ומתורתו. אז המצב שלו באמת קשה.
וכמו שמסופר על אותו תלמיד שהגיע לר' ירוחם ממיר- ואמר לו שהוא לא לומד כלום, והוא בקושי מתפלל והמצב הרוחני שלו מאוד ירוד. והוא ממש שבור מכך. אמר לו ר' ירוחם- תהיה שמח, שלפחות כואב לך מהמצב שלך. אתה עוד במצב טוב. יש אנשים שלא כואב להם ולא איכפת להם מהמצב שלהם אפילו שהוא ירוד.
כי כשאדם נופל בעבירה וכואב על זה. וכועס על עצמו שעשה עבירה פלונית, אז יש סיכוי שיום אחד הוא יחזור בתשובה ויעזוב את דרכו. וכמו שכתוב בחז''ל-כל העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו על כל עוונותיו.
וזה מה שכתוב-לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עימו ותרועת מלך בו. זאת אומרת שהקב''ה לא מביט על העבירות של עם ישראל, משום שגם בשעת העבירה, ה' אלוקיו עימו. ותרועת מלך בו-גם כאשר אדם מריע, ונופל למטה, הוא נזכר במלך. שזה הקב''ה. (בשם האדמו''ר מסלונים) . אבל כאשר אדם שמח בעבירה, אז מראה שלא באמת איכפת לו.
וזה המבחן שיש לאדם, כי כשנופל בעבירה מתוך אונס או מתוך משבר –הוא לא יתבע על כך. כי אנוס רחמנא פטריה (ב''ק כח : ) אבל ברגע שיזדמן לו אותה עבירה כשהוא לא אנוס, ובכל זאת יעשה זאת שוב, או שיהיה שמח בשעה שעושה את העבירה אז יתגלה למפרע שבאמת עשה זאת בכוונה. ויתבעו אותו גם על האונס .
וזאת הסיבה שעם ישראל שבאותו הדור של אחשורוש נתחייבו כליה-כדאיתא במגילה יב. שנהנו מסעודתו של אותו רשע. הם לא נתבעו על זה שהם אכלו שם. אלא שנהנו אצלו. וזה הראה שבאמת לא היה איכפת להם שהאוכל לא כשר ומשתמשים בכלי המקדש.
וזאת הסיבה שמשה רבינו שבר את הלוחות כי ראה שהם שמחים ורוקדים. כי נניח שראו שמשה מת. ורצו שיהיה להם מישהו ממשיך שיקשר בינהם לבין הקב''ה. ולכן עשו עגל. אבל הייתם צריכים לבכות ולהראות צער וכאב. הרי לפי שיטתם מדובר בימי השבעה על משה רבינו- שהיה המנהיג שלהם שהוציא אותם ממצרים. אז מה אתם שמחים??? ולכן הוא שבר את הלוחות.
וזאת הסיבה שאמר לו הקב''ה-כי תישא את ראש בני ישראל. אם אתה רוצה להרים את קרנם, ואת ראשם. צריך לקחת מהם –מחצית השקל לכפר עליהם. ולמה הראה לו מטבע של אש?
כי רצה לומר לו –שאם אדם עושה עבירה אבל הוא לא-כל כולו בלהט של העבירה, כמו אש. אז זה מראה שבאמת לא נוח לו בעבירה הזו. ולכן כתוב במדרש-שהם עשו זאת בחצי היום, שהיו מעורפלים ולא בדיוק התכוונו לכך.
ויש מבארים –שהמטבע של אש, רצה לרמוז לו, שאדם צריך להיות אש בעבודת ה'. ואדם שהוא שמח וכל כולו בוער בקרבו אהבת ה'-אז לא יפול בעבירה. כי המצוות שלו מחממות אותו.
אבל עדיין השאלה נשאלת איך יתכן שנפלו בחטא כזה גדול במיוחד שראו ניסים כאלו גלויים.?
ועוד קשה-איך יתכן שאהרון הכהן עזר להם לעשות את העגל הזה? הרי אם מדובר בע''ז ממש הרי היה צריך לההרג ולא לעבור. ואיך עזר להם לעשות זאת?
ועוד-הרי כתוב בזוהר שאין כל פורענות שבאה לעם ישראל שאין בה משהו מחטא העגל. ולמה?
אלא באמת כתוב במדרש- שרק הערב רב חטאו בחטא בעגל. ולא עם ישראל כולו . שהם היו מעורבים בתוכם והיו חסרי אמונה. והם היו רק 600 איש. ומה שמתו 3000 איש. זה משום שכתוב שצריך לשלם ארבעה תחת השה וחמישה תחת השור. ולכן הם שילמו על כך כפול חמש. (הגאון).
אבל איך עדיין אהרון עזר להם לעשות את זה?
אלא כתוב בחז''ל- שבאמת לא התכוונו לעשות עגל בשביל ע''ז.אלא התכוונו לדמות שור שהייתה חקוקה תחת כיסא הכבוד. שראו את זה בשעה שנפתחו 7 רקיעים בזמן קריעת ים סוף .ולכן הם אמרו –אלא אלוקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים. שבאמת התכוונו כלפי מעלה.
ולכן אהרון עזר להם ולא נמנע מכך.
אבל לכאורה-צריך עדיין לשאול, מה באים בטענה לעם ישראל, הרי הם מסכנים. שהרי ראו שמשה רבינו לא יורד מההר, ודאגו לו . הם היו חסרי אונים. לא ידעו מה לעשות. הם הרגישו בלי שום רועה. וא''כ מה באים אליהם בטענות?
ועוד צריך להבין מה בני ישראל חיכו למרים, 7 ימים. בגלל שהיא חיכתה יום אחד למשה רבינו.? מה כ''כ משבחים אותה. הרי זה מובן מאליו שהיא תישאר לידו ותשמור עליו.
אלא-כתוב בגמ' בסוטה( יב.) שבשעה שעמרם ראה שיש את הגזירה –כל הבן הילוד ליאורה תשליכו ,עמד וגירש את אשתו. כי אמר-לשוא אנחנו מביאים ילדים.וכך עשו כולם אחריו. אמרה לו ביתו-מרים. שלך קשה משל פרעה שהרי הוא לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הנקבות. ועוד שעתיד אתה להוליד את מושיען של ישראל. עמד והחזיר את אשתו-עמדו כולם והחזירו את נשותיהם. ובאמת נולד להם משה- והתמלאה הבית כולו אורה. עמד אביה ונשקה על ראשה-ביתי נתקיימה נבואתך. ובשעה שכבר לא יכלה להצפינו אחרי ג' חודשים (שהרי נולד ל6 חודשים). שמה אותו בתיבת גומא ביאור. עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה- היכן נבואתך? והיא מה עשתה הלכה ליאור –לדעה מה יעשה לו. מה הכוונה? אומרים חז''ל –לדעה מה יהיה בסוף נבואתה. שלא סתם היא הלכה לשמור עליו, אלא היה לה כאן נסיון באמונה. היא ראתה שלא בדיוק קורה מה שהיא נתבאה. והיא עמדה בנסיון, והלכה להשגיח עליו. עד שבאה בת פרעה ולקחה אותו לבית שלה.
וזה המעלה שהייתה למרים שהיא ידעה לעמוד בנסיון אפילו שזה קשה ולא נראה שיש מצב שיצא מכאן חי. אבל היא חיכתה לו . ולכן זכתה שעם ישראל כולו יחכו לה-7 ימים. וזה בדיוק כפול חמש מאות .כי מהלך אדם ביום 40 פרסה. וכפול 7 ימים .
וממילא לפי''ז אפשר להבין –שעם ישראל, אחרי שראו ניסים גלויים, והגיעו לדרגת אמונה גדולה בה' ובמשה עבדו, היה להם עכשיו נסיון באמונה. שהרי מה בכך שהוא לא ירד. אולי יש עיכובים? מה בשביל זה צריך לזרוק הכל? להקים עגל מסיכה? פה הייתה הנפילה שלהם. חסרון באמונה. ולכן אנחנו סובלים מזה עד היום. שיש לנו כל הזמן נסיונות באמונה. שלא מבינים מה קורה. אבל צריך להתחזק באמונה בקב'''ה ולדעת שהכל זה בשביל לנסות אותנו.
ה' יזכינו!

קישור מקוצר לכאן: https://www.haravlasry.com/?p=1915