פרשת חוקת – קיום תורה ומצוות בלי שאלות!
למה נסמכה פרשת קורח לפרשת פרה אדומה? מדוע התורה לא כותבת זאת חוקת הפרה? אם זה רק חוק שהוא בקשר לפרה עצמה היה צריך להיות כתוב- זאת חוקת הפרה? או זאת חוקת הטהרה? למה כתוב- זאת חוקת התורה? קיום התורה והמצוות בלי לשאול שאלות!
פרשת חוקת - קיום תורה ומצוות בלי שאלות!
ראינו בפרשת השבוע- שהתורה מצווה על מצוות פרה אדומה. שאדם שהוא נטמא למת, צריך לקחת לו פרה אדומה ולשרוף אותה ,ולקחת את האפר שלה לשים בתוך
מים ולהזות עליו. וכך נהיה טהור. והכלל הוא שמי שהוא טמא זה מטהר אותו ומי שהוא טהור זה מטמא אותו. ולא מובן הטעם שלה.
ועל זה אומרת התורה- זאת חוקת התורה. אין בזה טעם והסבר אלא רק "חוקה" . ועל זה אמר שלמה המלך ע''ה- אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. שלא ידע את הטעם שלה. רק משה רבינו היחיד שהבין את זה.
מדוע נסמכה פרשת פרה אדומה לפרשת קרח? הרי היא נתנה ביום שהוקם המשכן(גיטין ס:) ומדוע נכתבה רק עכשיו? ועוד-מדוע נכתבה כאן? הרי היא באה כדי לכפר על מעשה העגל-כמו שכתוב במדרש(תנחומא) משל לבן שפחה שטינף פלטרין של מלך אמר המלך- תבא האם ותקנח את צואת בנה. וא''כ מדוע לא נכתב לאחר מעשה העגל אלא רק כאן?
אלא אפשר לבאר ע''פ מה שכתב הכלי יקר- שכל דבר שאדם רוצה לעקור- כגון גידול רע צריך לעוקרו מהשרש. כדי שלא יחזור ויצמח שוב. ולכן ג''כ כאן ציווה ה' על שריפת הפרה שעיקר הסיבה שחטאו בעגל בגלל הכסף והזהב שהשפיע עליהם הקב''ה. ולפי שהזהב הוא אדום –לכן ציווה לקחת דוקא פרה אדומה לבטל את המראה של האדום הזה. וזה הסיבה שצריך לשורפה כליל. כדי לבטל את התאווה לאדום הזה. ולא יבואו לחטוא שוב.
ולפי זה מובן מדוע נסמכה הפרשה הזו-דוקא לאחר פרשת קרח, ולא נכתבה לאחר מעשה העגל. שהרי אמרינן בגמרא (פסחים קיט.) עשר שמור לבעליו לרעתו- זה קרח. שמשום שהיה לו הרבה ממון נתגאה ונטרד מהעולם. וממילא רואים שעדיין לא נעקר תאוות הממון מקרבם ועוד שאפילו נשתרש בקרב בני לוי. לכן התורה כתבה את הפרה אדומה כאן-כדי לעקור את השרש הרע הזה של תאוות הממון. שמשום כך חטאו בני ישראל.
וראיתי להרב מקוצק שכתב בדרך רמז- שלכן צריך לקחת פרה אשר אין בה מום-לרמוז שאדם שחושב שאין בו מום. זה משום " שלא עלה עליו עול" שלא למד תורה מספיק. כי מי שלומד רואה כמה שהוא חסר ויש לו לתקן. כי רק מי שלומד תורה, יודע איך לנהוג.
ולכאורה מדוע התורה לא כותבת זאת חוקת הפרה? אם זה רק חוק שהוא בקשר לפרה עצמה היה צריך להיות כתוב- זאת חוקת הפרה? או זאת חוקת הטהרה? למה כתוב- זאת חוקת התורה?
אלא ידוע שכל המצוות כולם, וכל התורה כולה זה מלא חוקים. יש כאלו מצוות שאנו מבינים ויש כאלו מצוות שאנו לא מבינים. את רוב המצוות שאנו עושים אנו לא יודעים מה באמת השכר על כל דבר, ומה אנו פועלים בעולמות עליונים. יש כאלו יותר קלים, וישנם מצוות יותר קשות לעשייה.
אבל מתי מתגלה שאדם באמת עושה לשם שמיים? למען בורא עולם? כשאדם מניח תפילין או ציצית. או מתפלל, או אוכל לכבוד שבת. לא תמיד ניכר שהוא עושה זאת ממש לשם המצווה. כי נח לו בזה וגם מרגיש פורקן מסויים שיש לו עם מי לדבר. וכן לא מרגיש קושי לשים ציצית. וכן מתענג בשבת שהוא אוכל.
אבל כשאדם מקיים את המצוות גם כשקשה לו, גם כשלא נח לו. ובמיוחד שלא מבין מדוע ולמה. ועוד לא שואל שאלות. כאן המבחן של האדם. ובכך הוא מראה לבורא עולם שהוא מקיים את המצוות כי ה' ציווה ולא רק כשנח לו.
וזה מה שכתוב- זאת חוקת התורה, שאדם שמקיים את מצוות פרה אדומה, אפילו שלא מבין מדוע ולמה. זה מראה שכל התורה כולה היא מלאה חוקים. ומעלה עליו הכתוב כאילו קיים את כל התורה כולה. כי בזה הוא מראה שכל מה שהוא מקיים תורה ומצוות, זה לא משום שנח לו או שהוא מבין שצריך לעשות כך, אלא משום שה' ציווה. משום שכך התורה מחייבת אותו לעשות. ולכן זה נחשב לו כאילו קיים את כל התורה כולה.
כשאנו מקיימים מצוות, צריכים להיות בתחושה שאנו עבדי ה', וכל מה שאומר לנו הקב''ה לעשות אנו עושים, בלי שאלות. בלי הבנה. וללא שום סיבה מיותרת.
וכשבאים בגישה הזו, ממילא יותר קל לקיים את המצוות, שלא צריכים לחפש סיבות, למה צריך לשמור כשר, ולמה לשמור שבת, ולמה ולמה...אלא מקיימים גם אם לא מבינים. ואז זה נחשב מצווה מושלמת. וזה המעלה הגדולה ביותר. ה' יזכינו!
קישור מקוצר לכאן: https://www.haravlasry.com/?p=1167
כתיבת תגובה