פרשת השבוע

פרשת נשא – להתייחס לכל יהודי בכבוד!

הפרשה הכי ארוכה בתורה-ולמה? התורה מאריכה כ"כ בכל הקרבנות הנשיאים, ומפרטת את הקרבן של כל אחד ואחד. להראות לנו-כמה חשוב כל יהודי. כמה צריך לכבד ולהחשיב כל אחד. כל מעשה של כל יהודי הוא שונה, וכל אחד צריך יחס. התורה מקפידה מאוד על דברים של בין אדם לחבירו.

פרשת נשא - להתייחס לכל יהודי בכבוד!

אנו נמצאים אחרי חג השבועות לאחר שזכינו לקבל את התורה הקדושה ונמצאים בפרשת "נשא" הפרשה הארוכה ביותר בתורה 176 פסוקים, דבר המקביל גם למסכת "בבא בתרא" שכידוע גם הכי ארוכה וגם בה 176 דפים. ודבר המקביל גם לפרק קיט בתהילים שכידוע הכי ארוך .

בפרשה זו מדובר באריכות על הקרבת הקורבנות של כל נשיא ונשיא וכמה ואיך הקריב, זה לכאורה נראה תמוה הרי ידוע שבתורה הקדושה אין שום אות מיותרת וכל מילה בתורה הקדושה מדודה ומדוייקת, מדוע התורה לא יכלה לכתוב בקיצור, כמה הקריבו ביחד ומה הסיכום הסופי, מה העניין לפרט על כל אחד ואחד?
אלא אפשר לבאר כאן יסוד גדול שהתורה מלמדת אותנו כמה חשוב כבוד הבריות וכמה חשוב בין אדם לחברו ולכן התורה פירטה כ״כ הרבה פרטים כדי לא לפגוע ח"ו במישהו, שאם התורה הייתה כותבת רק קרבן של מישהו אחד היה השני נפגע מדוע לא כתבו גם אותו. ולכן התורה באה וכתבה את כל אחד ואחד להראות חשיבות שכולם נחשבים וכולם באותו מעמד, וזה מה שניתן לראות כמה התורה נותנת לנו הסתכלות מה זה העוצמה של בין אדם לחבירו, וכמה אנו צריכים להזהר בכבוד הבריות.

מוצאים אנו בגמרא במסכת יומא (פא.) "שאין יום הכיפורים מכפר את שירצה את חברו" וכן בערכין (טז.) שאדם מספר לשון הרע זה יותר חמור מלעשות את שלושת העבירות של יהרג ובל יעבור(סנהדרין עד.) . ועוד מצינו על תלמידי רבי עקיבא הקדושים שכידוע מידת הדין פגעה בהם בכך שלא היו נוהגים כבוד זה בזה שאפילו שהיו ענקי הדור והיה בכוחם להחיות מתים, שום דבר לא עזר להם.

מכאן לומדים יסוד גדול מה החומרא של בן אדם וחברו כמה אנחנו צריכים להתחזק במצות שבן אדם לחברו ולכבד את הבריות ולקים את דברי רבי אלימלך מליזנסק (בתפילה לפני התפילת שחרית) "תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו.." כמה צריכים אנו להתחזק באהבת ישראל ולהעריך אחד את השני ולתת מילה טובה שצריך.

לא בכדי במרכזה של פרשה זו אנו מצוים על "ברכת הכהנים" , מעניין מאוד לשון הברכה אותה מברכים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה"
והשאלה שנשאלת מדוע צוו הכהנים לברך את עמו ישראל דוקא מתוך אהבה, עד כדי כך שנפסק בהלכה שכהן שיש לו שונא בקהל אינו רשאי לברך? באהבה מנין?

מסופר על בנו של השפת אמת שבא אל הדברי חיים זיע"א וא"ל שהחסידים מאיצים עליו שיקבל עליו את עול ההנהגה, והוא יודע בעצמו שאינו ראוי לזה, וביקש את עצת הדברי חיים, אמר לו: כלל זה יהיה בידך, באם יבא אליך אדם מישראל וישיח לפניך את צערו ומכאובו ותרגיש בעצמך שזה כואב לך כאילו היה צערך הפרטי, אזי יש כח בידך לברך את ישראל ולפעול ישועות עבורם. זהו היסוד לכל נותני הברכות - שבאם מרגיש האחד את צער זולתו כמו שהיה צערו האישי יש בידו לפעול עבורו. זה שאמר הקב"ה למשה שיאמר לאהרן ובניו "כה תברכו את בני ישראל אמור להם", היינו שיהיה אצלם כמו שהיו מרגישים לעצמם, ובכזה אהבה יברכו את ישראל, ואז יהא "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", שישפיע הקב"ה את ברכות הכהנים לבני ישראל.

מכאן למדו חז"ל שחלות ברכת כהנים היא דווקא שבאה מ"אהבה", ולא בכדי נבחרו אהרון ובניו למצווה זו, כי אהרון היה "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ובלט באהבתו האמיתית לכל אחד מבני ישראל, ומכאן יכל להיות כלי להמשיך את ברכת ה' לכל אחד ואחד מישראל.

כמה מתאים כאן סיפורו של רבי זושא זיע"א אשר למד משיכורים שישבו בבית מרזח, מהי "אהבת ישראל", וסיפר שבאחת ממסעותיו לגלות נכנס לבית מרזח ומצא שתי שיכורים משוחחים כשהאחד אומר לחבירו אני אוהב אותך! וחבירו משיבו אתה לא אוהב אותי! כך נמשך הוויכוח, עד שאומר לו חבירו אם אתה אוהב אותי, ספר לי מה כואב לי? אם אתה מרגיש אותי, אמור לי מעיק עלי?
אמר רבי זושא, מכאן למדתי מהו אהבת ישראל אמיתית, אם יהודי מרגיש את כאבו של הזולת מבלי שיספר לו, זוהי אהבה אמיתית. זהו "לברך את עמו ישראל באהבה", כי אין ברכה בלא אהבה.

ישתדלו כולנו להתחזק באהבת ישראל אמיתית, באהבת הבריות במילה טובה לחבר, בהכנסת אורחים ובהערכת וכבוד לזולת , שנזכה כולנו לקים את דברי רבי אלימלך מליזנסק "תן בליבנו שנראה כול אחד מעלת חברינו.." ונזכה לעבוד עבודתו יתברך באהבה ובאמונה שלמה.

קישור מקוצר לכאן: https://www.haravlasry.com/?p=1117