פרשת השבוע

פרשת בראשית – למה ה׳ ברא את החושך?

בפרשה אנו רואים שהקב״ה ברא את האור ואת החושך. ולכאורה מדוע ה׳ ברא את החושך? למה צריך אותו?
מה היתרון שיש בחושך? איך אפשר לצאת מחשיכה לאורה? ע״י התורה הקדושה.

פרשת בראשית - למה ה׳ ברא את החושך?

ויאמר אלוקים ויהי אור ויהי אור" וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל בין האור ובין החושך"
ידוע הוא שחשך הוא לא רק ההיפך מאור-לילה (חשיכה). אלא חושך רומז לאדם שנמצא בתקופה קשה, שיש לו קשיים, נסיונות. שלא רואה את האור. ו"אור" הכוונה שהכל מואר לאדם, שהכל מצליח לו. הכל טוב. וגם זה נברא בבריאת העולם.

ולכאורה מדוע הקב''ה ברא את החושך? הרי אם הוא ראה שהאור הוא טוב. למה צריך לברוא את החושך?
אלא נראה לומר- שלולי החושך לא היינו יודעים מה הוא אור. לא היינו מכירים בטובו האמיתי של האור. כמה הוא מיטיב לנו, כמה הוא עוזר לנו לחיי היום יום. היינו מתרגלים וזה היה מובן מאליו. לכן בא הקב''ה וברא את החושך, כדי שנראה מה זה חושך. איך קשה להסתדר בלי לראות כלום. ואז כשיגיע האור –חשים בהבדל העצום ובטובו הגדול של ה' יתברך שנתן לנו את האור. וזה ע''פ פשוטו.

ולפי''ז אפשר גם לומר-שחושך הוא מצב של לילה, של צרות, של נסיונות. כמו שכתוב- בברית בין הבתרים-והנה חשך אימה נופלת עליו. שה' הראה לאברהם את הארבעה גלויות של עם ישראל.
וממילא-גם כאן יש לשאול, מדוע ה' ברא את הייסורים? את הקשיים. את החושך הזה?
אלא נראה- שאם האדם היה תמיד נמצא באור, במצב שהכל מתפקד כמו שצריך, ואין לו בעיות. והכל טוב. הוא לא היה יודע להעריך זאת, חושב שזה מובן מאליו, שהוא קם בבוקר בריא. שיש לו פרנסה, אישה וילדים. והכל הולך כשורה. ואינו מרגיש שהקב''ה הוא זה שדואג לו בכל רגע נתון, הוא זה שמפרנס אותו, שנותן לו בריאות וכח. והצלחה בכל ענייניו.

לכן בא הקב''ה ברא את ה"חושך"-את הצרות והייסורים. את הקשיים והנסיונות כל יום. שאדם יראה מה זה קושי, מה זה כשלא הולך כלום. איך זה שאין פרנסה, איך זה לא להרגיש טוב. ואז יידע להעריך את הזמנים הטובים, יזכור פתאום שהכל מאיתו יתברך. ושום דבר לא מובן מאליו. ולא בגלל שהוא עובד יש לו כסף, ולא בגלל שהוא כשרוני, או עושה משהו-יש לו הצלחה. אלא הכל!! מידיו של הקב''ה. ואם לא יודעים להעריך, ה' לוקח ונותן למישהו אחר.

וזה מה שדרשו חז''ל על הפסוק-אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך ה' אור לי" –לולי ישבתי בחושך, ה' לא היה אור לי.

זאת אומרת-שיהיה החושך סיבת האור. וזה מה שאומרת הגמ' (ברכות ה.) כשאדם רואה שייסורים באים עליו יפשפש במעשיו. כי ה' שלח לו אותם רק לעורר אותו. להזכיר לו, אל תשכח את בורא עולם. תעשה תשובה ומעשים טובים, וה' ימשיך להשפיע שפע טוב. ולכן ה' ברא את החושך-שנדע להכיר במהותו וטובו של האור.
חז״ל אומרים (סוטה כא.) אין אור אלא תורה. כי מר מצווה ותורה אור.
אדם שרוצה לצאת מהחושך, מהבעיות, מהצרות שיש לו, זה רק ע״י שמתחבר לתורה, שמתחיל ללמד תורה, ללכת לשיעורי תורה. ואז יראה כמה התורה מכניסה לו אור בחייו. כמה התורה מחייה אותו, ואיך כל הבעיות שלו מסתדרות פתאום.
תתחיל ללמד תורה, ותראה כמה אור נכנס לחיים שלך,
חושך לא מגרשים במקלות, אלא רק ע״י שמכניסים אור- ואין אור אלא תורה.

ה׳ יזכינו שנדע להעריך את האור ולצאת מהחושך!

קישור מקוצר לכאן: https://www.haravlasry.com/?p=1367