פרשת ויגש – אין ייסורים בלא עוון

שיתוף בפייסבוק

הפרשה מספרת על אחי יוסף שבאו לפני יוסף ומתחננים לפניו שלא ייקח את בנימין. והם מצטערים מאוד על מה שהם עשו, ואמרו לו-אלוקים מצא את עוון עבדך. מה נאמר ומה נצטדק. הם התחילו להצטער על מה שהם עשו לו שמכרו אותו. ואמרו-על מה עשה אלוקים לנו. אבל אשמים אנחנו. כי הבינו שלא סתם קורה להם הצער הזה. הכל מכוון מלמעלה. וזה הכל בגלל המעשים שלהם. אין ייסורים בלא עוון. אין דבר שקורה סתם. הכל תלוי באדם. הפרנסה שלך, הבריאות, השפע. הכל..תלוי במה שאדם עושה. רק צריך לפשפש במעשיו.

הפרשה מספרת על האחים שבאו למצרים והביאו איתם את האח הקטן –בנימין. ויוסף שם לו את גביע הכסף ואז הוא אמר לו –מי שנמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד. ולכן הגיע יהודה וניסה לבקש מיוסף שלא יעשה זאת. אלא הוא מוכן להיות עבד במקומו.
אין ייסורים בלא עוון
אבל אשמים אנחנו-יהודה בא אומר לאחים שהם אשמים שלא התיחסו כמו שצריך ליוסף, שהוא התחנן אליהם. ולכן באה הצרה הזאת. זאת אומרת שבאו לומר שאין דבר שקורה סתם. יש לכל דבר סיבה. אדם לא סתם מקבל מכות, בעיות. קשיים. וכמו שהגמ' מספרת על רב הונא ברכות ה: שהחמיצו לו 400 חביות יין, ולא הבין למה. עד שאמרו לו שהוא צריך לבדוק איזה עבירה הוא עשה. כי אמרו לו-וכי אתה חושד שה' סתם עשה לך את זה? והוא בדק ומצא שהוא לא הביא לאריס שלו את המשכורת בזמן. ובסוף נהפך לו החומץ ליין. וכן ראינו בגמ' בשבת נה. שאין ייסורים בלא עוון. אין סתם ייסורים שבאים על האדם. הכל זה תמיד מידה כנגד מידה. מה שאדם חוטא בזה הוא מקבל מכה. ויש מכות וייסורים שאינם באים לכפר על העבירה אלא לעורר את האדם לאותו דבר. שיחזור בתשובה שיפשפש במעשיו. וכמו שראינו מה שאומרת הגמ' בסוטה- ט: שמשון הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלשתים את עיניו שנאמר {שופטים טז-כא} ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו אבשלום נתגאה בשערו לפיכך נתלה בשערו ולפי שבא על עשר פלגשי אביו לפיכך נתנו בו עשר לונביות שנאמר {שמואל ב יח-טו} ויסבו עשרה אנשים נושאי כלי יואב ולפי שגנב ג' גנבות לב אביו ולב ב''ד ולב ישראל (שנאמר {שמואל ב טו-ו} ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל) לפיכך נתקעו בו ג' שבטים שנאמר {שמואל ב יח-יד} ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום וכן לענין הטובה מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר {שמות ב-ד} ותתצב אחותו מרחוק לפיכך נתעכבו לה ישראל ז' ימים במדבר שנאמר {במדבר יב-טו} והעם לא נסע עד האסף מרים יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו שנאמר {בראשית נ-ז} ויעל יוסף לקבור את אביו ויעלו עמו גם רכב גם פרשים מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו שנאמר {שמות יג-יט} ויקח משה את עצמות יוסף עמו מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום שנאמר {דברים לד-ו} ויקבור אותו בגיא לא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים שנאמר {ישעיה נח-ח} והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך:
הכל לפי מעשיו של האדם. ה' ברא את האדם ישר. רק האדם הוא זה שמביא על עצמו את כל מה שקורה לו. כמו שאומר הבעל שם טוב- על המשנה באבות, דע מה למעלה ממך. הוא אומר-דע שכל מה שיש למעלה, כל מה שקורה שם זה הכל ממך.
וכמו שאומרת הגמ' בקידושין פב: שהבעלי חיים מתפרנסים שלא בצער וכ''ש שאנו נבראנו לשמש את קוננו. ולמה יש בעיות בפרנסה? אבל מה אעשה שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי.
וכמו שאומרת הגמ' בסנהדרין סה: שאילו הצדיקים רוצים, הם יכולים לברוא את העולם כמו הקב''ה. שהרי כתוב- עוונותיכם הבדילו ביני ובינכם. ובלי זה היה כח לחכמים לעשות הכל. וכמו שמסופר שם שהיו בוראים אנשים, ובעלי חיים. ועושים ניסים בלי בעיה. כי אין שום מחיצות שמפריעות.
ממילא רואים, שהכל תלוי במעשים של האדם. אם הולך בדרך ישרה ומקיים את דרך התורה, אז הקב''ה נותן לו ברכה ושפע. אבל אם לא הולך בדרך הישר, ועושה כל מיני עבירות אז הוא גורם לעצמו שהוא מקבל מכות וייסורים. וזה מה שאומר שלמה המלך-איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יסעף ליבו. שאדם תמיד כועס על הקב''ה כשקורים לו צרות וייסורים.
אם נחשוב קצת לפני כן על המעשים שלנו, נוכל לחסוך מעצמינו הרבה צער ומכאובים.

תגיות: ייסורים, מידה כנגד מידה, פרשת ויגש