קואוצ'ינג וכלים מעשיים · פרשת וירא · 31 באוקטובר 2026

למה המלאכים אמרו ללוט לא להסתכל אחורה? מה קורה כשהתוצאות מתעכבות

מה אשת לוט מלמדת על ההפיתוי לחזור לאזור הנוחות

למה המלאכים אמרו ללוט לא להסתכל אחורה? מה קורה כשהתוצאות מתעכבות

הרב שואל למה אסור היה להביט אחורה בזמן שסדום נהפכה, ומה הקשר לימים שבהם אנחנו משקיעים ולא רואים תוצאות. הוא מסביר שההפיתוי לחזור למה שמוכר חזק מאוד, ושמי שממשיך קדימה זוכה לראות את התוצאות גם אם הן מגיעות באיחור.

משקיעים בזוגיות, בעסק או בשינוי הרגלים, ולא רואים שיפור. מגיע רגע שבו עולה מחשבה: אולי כדאי לחזור לאיך שהיה. על הרגע הזה הרב מדבר, דרך הסיפור של אשת לוט.

הקושי

סדום, מתאר הרב, הייתה עיר שכל כולה "מה שלי שלי, ולך אין". היא הייתה הפוכה לגמרי מאברהם, שחי כדי לתת. כשה' החליט להפוך אותה, שלח מלאכים להציל את לוט, ואמר לו לא להסתכל אחורה. אשת לוט הסתכלה, ונהפכה לנציב מלח.

הרב שואל: מה הבעיה להסתכל? אפשר לחשוב שזו סקרנות פשוטה, כמו לצפות בסרט. הוא מסביר שיש פה מסר עמוק. לכל אחד יש "סדום" משלו, בתחום גשמי, נפשי או רגשי. כשאנחנו יוצאים ממנו, מושך אותנו להסתכל אחורה, כי שם מוכר ונוח.

הרעיון: ההפיתוי לחזור

הרב מתאר את הרגעים האלה. אדם משקיע שנה בשינוי, ולא רואה תוצאה. אז הוא אומר: "בוא נחזור. אני לא משקיע יותר, לא לומד, לא מתאמץ. הכול נשאר אותו דבר." מי שמנסה לשפר דיאטה או להפסיק הרגל רע מרגיש לפעמים את אותו דבר: "אולי נאכל עוד קצת, מה זה משנה".

כדי להבין איך מתמודדים עם ההפיתוי הזה, הרב מביא את מה שאברהם עושה לפני כן. אברהם מתפלל על סדום: "אולי יש חמישים צדיקים, אולי ארבעים וחמישה". הרב שואל למה אברהם לא שמח שהרשעים יעלמו. והוא מציע קריאה: אברהם לוקח אחריות. אם עדיין יש סביבי "סערה" ואנשים שלא הושפעו מהאור שאני מפיץ, אולי יש משהו שאני צריך לתקן ולשנות בעצמי. לא להאשים את הסביבה.

הרב מוסיף דימוי מהנהיגה: בחלון הקדמי יש זכוכית גדולה, ובמראה יש רק חלק קטן. מסתכלים אחורה כדי לבדוק, ולא נוסעים כשהראש מופנה לאחור. מי שרוצה להצליח צריך לשרוף את הספינות, כלומר לא להשאיר לעצמו נתיב נסיגה נוח.

הרב מביא גם דוגמה של זוגות שמדברים ומתווכחים יום ולילה על מה שנאמר לפני חודש או לפני שנה. כך לא מתקדמים. הוא מוסיף עצה לזוגיות ולכל קשר: אם משהו לא מתקדם, אולי צריך לבדוק אם הגישה שלנו היא של "לקחת" או של "לתת". הוא מתאר מי שמגיע בכל יום כדי לשרת, בלי תנאי, ומחפש את הטוב שאצל האחר. גם כשהתוצאות לא נראות, הוא ממשיך להופיע, ולא נשאר ברשימת המעשים הרעים שהיו בעבר.

לוט לא הסתכל

לוט עצמו לא הסתובב. הוא המשיך, והרב מזכיר את מה שיצא ממנו: רות המואבייה, ומשם דוד המלך, ומשם מלך המשיח. מי שממשיך קדימה, אפילו כשהוא ירד נמוך, יכול להגיע רחוק מאוד.

הרב מסכם: אין צורך לראות את התוצאה מיד. לפעמים היא מגיעה רק אחרי שנים, ולפעמים בילדים ובדורות הבאים. אפשר לבוא כל יום, לחייך, להתמקד בטוב שבבן הזוג, בחברים ובמטרה, גם אם עדיין לא רואים פירות. כשאדם נופל או טועה, אומר הרב, הוא אומר לעצמו: בסדר, אני ממשיך קדימה.

חיבור לחיים

שלושה צעדים קטנים לשבוע הקרוב:

  • לזהות את "הסתכלות לאחור": לשים לב מתי אני אומר לעצמי "אולי נחזור", ובאיזה תחום זה קורה: בזוגיות, בעסק או בהרגל שאני מנסה לשנות.
  • לשאול על חלקי: לפני שאני מאשים אחרים, לשאול: מה אני יכול לשנות או לתקן בהתנהגות שלי?
  • לבחור צעד קדימה: לקבוע צעד קטן אחד ליום, ולעשות אותו גם אם אין תוצאה, כמו להגיע, לחייך ולהתמיד.

שאלות להתבוננות בשבת

  1. איפה אני משקיע בימים אלה ולא רואה תוצאה, ומה מושך אותי לחזור אחורה?
  2. מה "הסדום" שלי שאני יוצא ממנו, ומה אני עדיין שומר ממנו "למקרה שאחזור"?
  3. אם אתמיד עוד שלושה חודשים בלי לראות תוצאה, איזה צעד קטן אוכל להמשיך לעשות כל יום?

שבת שלום.

מאמרים נוספים על הפרשה

קואוצ'ינג וכלים מעשיים · פרשת וירא

למה אתה רואה רק מה שחסר לך? תרגיל קטן עם הצבע האדום

הרב פותח בתרגיל פשוט: לחפש צבע אדום בחדר, ואז לשאול איפה היה החום. מכאן הוא מסביר שמה שאנחנו רואים בחיים תלוי במה שאנחנו ממוקדים בו. הוא מציע שלוש שאלות לבדיקה עצמית, ומראה איך אברהם, ביום קשה במיוחד, ראה את מה שחיפש.

לקריאת המאמר
קואוצ'ינג וכלים מעשיים · פרשת וירא

למה אנחנו חוזרים להרגלים הישנים? סיפור הכובע החדש

הרב שואל למה אנשים שמחליטים להפסיק הרגל חוזרים אליו אחרי חודשיים. התשובה שלו: הם שינו פעולה אבל לא שינו את התמונה שיש להם על עצמם. הוא מספר סיפור על אברך עם כובע חדש ומסביר איך הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו מכסים על האור.

לקריאת המאמר
חידוש על הפרשה · פרשת וירא

כוס מים שנעשתה בשליח: כמה שוקל מעשה קטן אחד?

אברהם הביא מים לאורחים דרך שליח, ולפי חז"ל זה השפיע על דרך שבה ניתנו מים לבניו במדבר. הרב מביא את הדברים, ואת סיפורה של אשת הגאון מווילנה שהצביעה באצבע, כדי להראות שמעשה קטן אחד נחשב הרבה, בעשייה ובחסד.

לקריאת המאמר

שיעורים לפרשת וירא