קואוצ'ינג וכלים מעשיים · פרשת ויחי · 26 בדצמבר 2026
למה יעקב ענה לעשיו 'הילדים אשר חנן אלוקים'? על צניעות ועל קרדיט
איך מדברים על ההצלחה ועל המשפחה שלנו, ומה זה משנה

בברכת יעקב ליוסף מופיע הפסוק 'בן פורת עלי עין', ומשם הרב נכנס לנושא העין הרעה. הוא מדגיש שהתשובה מתחילה בלבדוק את עצמנו, ומביא מיעקב שענה לעשיו 'הילדים אשר חנן אלוקים' כדוגמה: לא לקחת קרדיט, להיות צנועים, ולא להתהדר מול מי שחסר.
בברכת יעקב ליוסף מופיעות המילים "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". הרב מתחיל מהפסוק הזה שיעור שלם על עין הרע. אבל מה שנשאר ממנו לחיים, הוא שאלה פשוטה: איך אנחנו מדברים על מה שיש לנו?
הקושי
הרב אומר שכשאדם נכשל או נתקל בקושי, הוא מחפש משהו להאשים. "אנשים מקנאים בי", "מישהו עשה לי". כך הוא פטור מלבדוק את עצמו.
הוא מספר על אדם שביקש לבדוק את המזוזה והכתובה שלו בגלל בעיות בבית. הרב שאל אותו: בדקת קודם את הראש שלך? קל יותר להאשים משהו חיצוני, כי אף אחד לא רוצה לקחת אחריות על המעשים שלו. והרב מזכיר שאנחנו אלה ששולטים בהחלטות שלנו ובחיים שלנו, ולכן ההתחלה היא תמיד בפנים.
הרעיון: לא לקחת קרדיט
אחרי שנים רבות יעקב פוגש את עשיו, ועשיו שואל אותו על המחנות והילדים: "מי אלה לך?". יעקב עונה: "הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך".
הרב מסביר שזו גישה. יעקב לא אומר "הילדים שלי, הבית שלי, העסק שלי". הוא אומר שהם מתנה. הרב מדגים את ההבדל. יש אדם שאומר: שלי, שלי, שלי. ויש אדם שאומר: ברוך השם, זכיתי, ה' נתן לי אישה וילדים ועסק, ואני לא יודע איך. הוא לא לוקח את הקרדיט על עצמו. כשאדם יודע שה' נתן לו את הבית, את העבודה ואת הילדים, יש לו פחות צורך להתפאר ויותר צורך להודות.
הרב לא מבקש לשתוק על הטוב. אדם יכול לספר מה יש לו. אבל לא לומר שזה בזכותו ושמגיע לו.
צניעות
הרב מביא את הפסוק "והצנע לכת עם אלוקיך". לדבריו, מי שרוצה להיות צנוע לא מספר לכולם כמה כסף הוא מרוויח, כמה העסק מצליח, כמה הוא עושה. ויש אנשים שעוד לא התחילו, אין עסק ואין כסף, וכבר סיפרו לכל השכונה על החזון.
הרב מזכיר את דברי חז"ל שהברכה שורה בדבר הסמוי מן העין, ומתאר את הרשתות החברתיות: כולם יודעים מה אנחנו אוכלים, לאן אנחנו נוסעים, מה הילדים עושים. הוא אומר שזה מטורף, ושאנשים איבדו את השיפוט. כשפותחים עסק או חוגגים, אפשר לעשות את זה בשקט.
לא להתהדר מול מי שחסר
הרב מזהיר גם מצד אחר. מותר ליהנות מההצלחה, אבל אסור לעשות את זה כדי לפגוע במישהו, לצחוק עליו או להרגיש מעליו. למשל להגיד: אצלי הכול מושלם, יש לי ילדים וכסף, ואתה, סליחה, אין לך. זה פוגע באדם. והרב מדגיש שהזהירות בין אדם לחברו חשובה מאוד.
מנגד, הוא מביא שאדם נדיב הוא בעל עין טובה: שמח בטוב של אחרים, ומדבר עליהם טוב.
הרב מסכם: הדבר הכי חשוב הוא להיות צנוע, לא לקחת קרדיט על עצמנו, ותמיד להביא את הברכה מה'. ולזכור שלא מגיע לנו, וכל מה שיש בא כי ה' אוהב אותנו ומרחם עלינו.
חיבור לחיים
אפשר ליישם בשלושה צעדים קטנים:
- להחליף "שלי" ב"זכיתי": כשמדברים על הצלחה או על הילדים, לומר "ברוך השם" או "זכיתי", ולהזכיר מי נתן. אפשר לספר, רק בלי לקחת את הקרדיט.
- לשמור על שקט לפני שמשהו קורה: לא לספר לכולם על תוכנית שעוד לא קרתה, ולשתף רק מי שבאמת עוזר.
- לבדוק לפני שמראים: לפני שמשתפים הצלחה, גם ברשת, לשאול מי עלול להיפגע ולמה אני משתף.
שאלות להתבוננות בשבת
- איך אני מדבר על ההצלחה והמשפחה שלי, בלשון "שלי" או בלשון "זכיתי"?
- האם יש מישהו קרוב אליי שחסר לו משהו שיש לי, ואיך אני מדבר מולו?
- מה אני רוצה לשמור בשקט כרגע, לפני שזה קורה?
שבת שלום.









