פרשת מסעי-מסעות האדם בחייו!

פרשת מסעי-מסעות האדם בחייו!

"אלה מסעי בני ישראל" ויסעו..ויחנו..ויסעו ויחנו"

ולכאורה מה התורה כ''כ מאריכה בכל העניין של המסעות שעם ישראל עברו במדבר. הרי אין מילה מיותרת בתורה, ומה העניין להזכיר את המקומות שהיו שם. ?

אומר המדרש- משל לאב שהלך עם בנו במשך תקופה ארוכה, ועברו הרבה דברים בדרך. יום אחד לקח אותו אביו לראות את אותם מקומות שהיו בהם ואמר לו –כאן חשת בראשך. כאן הצלתי אותך. וכך הראה לו את כל המקומות שעברו. רצה להראות לו מה ללמד מאותם דברים שעבר עליהם.

וזה מה שהתורה באה לומר לנו- שכל אחד יש לו מסעות שעובר בחיים, אחד יש לו מסע של פרנסה, אחד יש לו מסע של שידוכין, אחד עם הילדים. כל אחד והבעיות שלו בחיים. רק צריך לדעת למה קורה לנו כל דבר. ומה עבר עלינו. ואיך אפשר לתקן ולהמשיך הלאה. לא להמשיך בלי לקחת מוסר ולקח ממה שעבר עלינו. וזה מה שהתורה באה לספר לנו על כל המסעות שעם ישראל עברו במדבר. שילמדו מהם מוסר להמשך החיים, ממה שהם התלוננו. ממה שהם לא העריכו את מה שנתנו להם. וכל מה שלא שמעו בקול ה'. ונפלו הרבה חללים מעם ישראל. וכל הדברים שעברו יכולים לשמש להם דרך בהמשך, לדעת איך לא לעשות את אותם טעויות בחיים.

מסופר על אדם שהיה בשואה- היה בחור צעיר, שאביו היה רב גדול. והיה במחנה השמדה באושוויץ. ולא היה מוכן לוותר על הקפדה בכשרות, אפילו שהיו מצבים של פיקוח נפש. וכל הזמן בנו הצעיר היה רץ בשבילו להשיג לו אוכל. ולפעמים זה היה ממש מסירות נפש. שהיה צריך ללכת לגנוב מכל מיני מקומות תפוחי אדמה ושאריות מזון. וכך עשה במשך שלש שנים. עד שיום אחד נכנס אחד הנאצים למקום שהיו בו. ואמר לאביו, אם תאכל את החתיכת בשר אחר הזאת אני משאיר אותך בחיים. מחר באים הרוסים לשחרר אותכם. אבל יש לי עדיין הזדמנות להרוג אותך. וזה ההזדמנות שלך להשאר בחיים אם תאכל את זה.

אמר לו –בשום אופן. אתה רציני? שאל אותו הנאצי בהלם?? מה איכפת לך. אתה תצטער על זה. אמר לו –לא מוכן בשום אופן. לא היה ברירה –וירה בו למוות מול בנו שראה את הכל מול עיניו. הנאצי הלך לו בגאווה ושמחה. והבן הצעיר התייפח בבכי מר. לא ידע את נפשו מרוב צער וכאב. ויותר מהכל- הלם מוחלט. באו הרוסים לשחרר את המחנה, וכולם יצאו לחופשי. וגם הוא השתחרר. וחיפש את עצמו כמה שנים באירופה עד שזכה לעלות לארץ. כשהגיע לארץ לאט לאט, השתלב בעבודה, ונהיה חילוני לכל דבר. ועזב לגמרי הכל. לא שבת לא תפילין ולא כלום. יום אחד ישב לאכול במסעדה, ולא בדק בדיוק איזה כשרות יש שם. בא אליו המלצר והגיש לו חתיכת סטייק משובח. הוא מסתכל על זה ורואה שזה חתיכה של בשר חזיר. שאל את המלצר מה זה? אמר לו- מה הבעיה, הרי אתה חילוני ולא מקפיד על כלום. מה איכפת לך. תאכל! אמר לו –אבא שלי מת בשביל זה...אתה רוצה שאני יאכל??? הוא נרצח מול העיניים שלי איך אוכל לאכול כך בשאת נפש?....מיד יצא וברח מהמקום ולבסוף התחזק וחזר בתשובה.
כאן רואים איך אדם עבר מסעות בחיים, קשיים ונסיונות קשים בשואה, אפילו שהיה זמן שעזב הכל אבל המסע הזה לימד אותו משהו בחיים, וזה מה שגרם לו לחזור למקורות.

כולנו בנים של אבות אבותינו – שמסרו נפש, בשביל השבת, מסרו נפש בשביל תפילין, בשביל כשרות. ואנחנו לא כ''כ מעריכים. לא כזה איכפת לנו לפעמים, לא להקפיד ולא לשמור על מה שהיה החיים של הדור הקודם. אנחנו רק צריכים להתחזק מכך. ולקחת לעצמנו דברים שיתנו לנו כח להמשיך את מסורת אבותינו.