פרשת שמות: "של נעלך מעל רגלך" – התנהגות של מנהיג!

פרשת שמות -של נעלך מעל רגלך- התנהגות של מנהיג!

לכאורה צריך להבין מדוע אמר הקב''ה למשה להוריד את נעליו? הרי לא מצינו שהקב''ה אמר לאבות הקדושים להוריד את הנעליים? ומדוע אמר לו כך? ועוד-למה דוקא עכשיו?

אלא הקב''ה רצה לומר לו, איך צריך להיות כמו מנהיג. מנהיג צריך להרגיש את הכאב של עם ישראל. לדעת מה הם מרגישים ומה הם עוברים. ולכן אמר לו הקב''ה-של נעליך מעל רגליך. תרגיש את הכאב ברגליים, תראה שגם הם יחפים וכואבים. וכך תהיה מיצר וכואב עליהם.
כי כשאדם רוצה לעזור לשני ולהושיע אותו, הוא צריך להרגיש מה השני עובר. ומה השני חש .

כמו שמספרים על אותו אחד שנפל לבור, וזעק לעזרה. בא איזה אדם לעזור לו, רואה אותו בתוך הבור. מייד קפץ לפנים. אמר לו-מדוע אתה קופץ לכאן? הרי ביקשתי שתעזור לי לצאת. היה לך לתת לי יד והיית מוציא אותי. אמר לו –אתה צודק, אולי יכלתי לעזור לך מלמעלה. אבל רציתי לחוש ולהרגיש מה אתה מרגיש בבור. ולכן קפצתי למטה. עכשיו אני יעלה אותך למעלה, ואז נצא שנינו ביחד.

וכן מספרים על איזה עשיר אחד שהיה מאוד קמצן, והיו הרבה עניים בעיר שלא היה להם כסף לקנות עצים לתנור. והיו ממש קופאים מקור. כל מאמציהם לבקש ממנו עזרה עלו בתוהו. ולא ידעו מה לעשות. עד שנגשו לרב העיירה, וביקשו ממנו שילך לעשיר לשכנע אותו לתרום לעניים.
הלך הרב לאותו עשיר, ודפק על הדלת. מייד פתח לו העשיר ואמר לו-שלום וברכה, בא היכנס בבקשה. אמר לו הרב, לא זה בסדר אני יישאר בחוץ. אני רק רוצה לדבר איתך על הנושא של העניים בעיר, שהם ממש צריכים עזרה. אמר לו-בסדר, בוא תיכנס ונדבר. וכך ממשיך הרב לדבר איתו כשהדלת פתוחה והקור נכנס פנימה. אחרי חצי שעה הסכים העשיר לתרום כסף לעניים של העיר. אבל לפני שהוא תרם את הכסף לרב, שאל אותו-מדוע התעקשת להשאיר את הדלת פתוחה? למה לא נכנסת פנימה? אמר לו-אם הייתי נכנס לדבר איתך בתוך הבית החמים, לא היית מרגיש את הקור. ולא היה ליבך לתרום לעניים. עכשיו שאתה הרגשת בעצמך את הקור. לכן אתה הסכמת לתרום להם שיהיה גם להם חם בבית.
אדם שרוצה להיות מנהיג, להיות אוהב ישראל. צריך לדעת איך לחוש את הכאב של השני. מה השני מרגיש , מה עובר עליו. איך הוא מתמודד בחיים. ורק כך נוכל לעזור לו.

וזה מה שלומדים מהפרשה, שרצה הקב''ה שמשה רבינו ירגיש בעצמו את החולות והעפר באדמה, שיראה איך זה להיות יחף. זה לא חכמה לגדול בבית של ארמון, ואז לצאת לראות מה עם ישראל משתעבדים בפרך. ובזכות זה שמשה רבינו יצא לראות בסבלותם, שהיה מייצר וכואב עליהם. זכה להיות מנהיג של עם ישראל.

עוד רעיון יפה עלה לי לומר בדרך הרמז-
משה רבינו מגיע ורואה את הסנה בוער. לא הבין משה מדוע לא יבער הסנה? אמר לו הקב״ה של נעליך מעל רגליך. מה הקשר?
אלא אפשר לרמוז: נשמתו של האדם בוערת בתוך האדם ומושכת אותו לדברי קדושה וטהרה. לפעמים אדם מרגיש שהוא לא בוער, הוא נהיה ממש קר לדברים שבקדושה . ולא מבין מדוע? אלא הוא צריך לדעת. -שכל זמן שלא יוריד מעליו את ההרגלים הלא טובים שלו, הוא לא יוכל לבעור. כי תמיד קשור לעבירות, לכן הוא צריך של נעליך מעל רגליך. תשתחרר מהרגלים שלך. מהדברים שאתה עושה בלי לחשוב, בלי חיות,ואז אדם יזכה לראות שהאדמה שהיא דורך עליה אדמת קודש היא. לא צריך ללכת רחוק, לעבור מקום , ישיבה. דירה. אלא זה נמצא ממש מתחתיו. ואם יזכה להוריד את ההרגלים שלו הוא יזכה לראות שסנה ממשיך וחוזר לבעור מחדש. על אדמת קודש.

מסופר על איזה משוגע אחד הולך ברחוב עם שתי סיגריות בפה.
פוגש אותו חברו ושואל: "למה יש לך שתי סיגריות בפה?"
עונה המשוגע: "אחי נכנס לכלא, ולא נותנים לו לעשן שם, אז אני מעשן בשבילו."
...כעבור זמן רב רואה החבר את המשוגע עם סיגריה אחת בפה.
אומר החבר: מזל טוב! אני מבין שאחיך השתחרר מהכלא..."
עונה המשוגע: "לא, אני הפסקתי לעשן".

אם רוצים להפסיק עם הרגלים רעים, צריך להפסיק לגמרי, בלי הנחות וויתורים. תהיו רציניים, שמילה שלכם תהיה מילה. נכון שזה לא קל, אבל החלטה צריכה להיות החלטה – ברזל, קיר!
רק כך מצליחים להשתנות באמת, וגם אם בהמשך נפלנו למרות כל הקירות והגדרים, לא להישבר, להמשיך.
מי שמוותר לעצמו, יסבול גם מהפעמים שהוא כן הצליח להתגבר, אבל גם יסבול מייסורי מצפון שייסרו אותו:
"שנים אתה רוצה להשתנות, ולא הצלחת" הוא יגיד לעצמו.
זה יפריע לו בעיקר בזמן שהוא יראה אנשים אחרים שכן הצליחו.
לכן, תחליטו, תקבעו תאריך – לא בעוד שבוע או חודש-
מחר, עדיף אפילו מהיום, מעכשיו, ותשתנו..