מהי חובת ההשתדלות של האדם? הרבה פעמים מנסים להתחזק או לעשות משהו ולא הולך? איך אפשר לזכות לסיעתא דשמייא. בורא עולם רוצה שאנחנו נעשה את הצעד הראשון, את כל מה שאנו יכולים. ומשם ה' ימשיך. וכך ראינו אצל בתיה בת פרעה שהיא שלחה את ידה. ומשם ה' האריך לה את היד 60 אמה. כי היא אמרה שהיא צריכה לעשות את ההשתדלות שלה, ומשם ה' יעזור.
משל ונמשל.
פרשת שמות-למה אלוקים לא עוזר לפעמים?
בפרשתינו אנחנו רואים איך שבני ישראל באו למצרים וקם פתאום מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף, והתחיל להשתעבד בהם כי פחד שמא יהיו יותר מהם ואז ילחמו בם. אז מה עשה גזר שכל הבן הילוד היאורה תשלחוהו. אבל הקב״ה בא וגידל את מושיען של ישראל, בבית של פרעה עצמו. איך.?
מסופר שהבת שלו בתיה יצאה עם חברות שלה לרחוץ ביאור והנה ראו נער בוכה בתיבה. מה עשתה? שלחה את ידה כדי להוציאו מהיאור. כתוב בגמרא שהקב״ה עשה נס והאריך לה את היד 60 אמה שזה בערך 30 מטר, ולכאורה פלא! איך בכלל בתיה ניסתה להגיע אליו אם היה כזה רחוק ממנה? הרי לא ידעה שיהיה לה נס? אלא אומרים בעלי המוסר-שכאשר אדם עושה אתההשתדלות שלו המקסימלית, משם הקב״ה ממשיך לעזור. אבל אם אדם לא עושה מצידו את כל מה שהוא יכול, אז הקב״ה לא יעזור לו, כביכול אומר לו, מה אתה מבקש ממני, קודם תעשה את כל המאמצים שלך, תראה לי שאתה מוכן ואתה רוצה להשיג משהו, אז אני יתמוך בך. וזה מה שבדיוק אמרה בתיה, אני רוצה להציל את הילד הזה מן היאור, אבל אני לא יכולה להגיע אליו מה אני יעשה? לפחות אני יעשה את מה שאני יכולה. וזה מה שעשץה עד שהקב״ה עזר לה מכאן ואילך.
ועל פי זה מובן דבר נפלא- עם ישראל כשהיו מול ים סוף, מצרים מאחוריהם והים מלפניהם, אין לאן לברוח. מה עשה נחשון בן עמינדב? קפץ למים, עד שהגיעו לו מים עד נפש. ולכאורה מניין ידע שכאשר יגעו לו מים עד נפש שהים יבקע לשניים? הרי הוא לא קפץ עם הראש למים. אלא ידע זאת מראש? אלא מבארים-שהוא למד זאת מבתיה בת פרעה שכאשר אדם עושה את כל ההשתדלות שלו, אז רק הקב״ה יעזור ויושיע אותו. ואפשר לומר שזה מה שכתוב(על דרך הדרש) וירא ישראל, מה ראו ישראל, הכוונה מניין ידעו זאת שכאשר יעשו אץ ההשתדלות שלהם אז ה׳ יושיע אותם? בא הפסוק ואומר- ״את היד הגדולה״ שלמדו זאת מהיד של בתיה בת פרעה. ופירוש נפלא הוא.
הרבה פעמים אדם נופל ליאוש, מנסה להתחזק או להתקרב, או לקבל על עצמו קבלה. או אישה מנסה להתחזק בצניעות, או כל דבר אחר. ואחרי כמה ימים שעומדים בנסיון שוב פעם נכשלים. ואז כביכול באים בטרוניה לבורא עולם- איפה אתה? למה אתה לא עוזר לי?? אין לי כח.. אבל אם אדם יבדוק את עצמו האם עשה באמת את כל המאמצים? ניסה בכל הכח? או שמיד נשבר. צריך להראות לבורא עולם, הנה עזבתי! ניסיתי. התקרבתי. הכל למענך! עשיתי כל מה שאני יכול. תעזור לי מכאן ואילך.. אז יפתחו לו באמת שערי שמים!
וזה בדיוק כמו המשל- למלך שהבטיח פרס גדול למי שיצליח לעלות ולטפס לבניין רב קומות, עד לקומה 60 בלי ליפול. מי שמצליח מקבל סכום מכובד של כסף. באו הרבה אנשים, קפצו וניסו. אך ללא הועיל. כולם נשברו. עד שנשארו שתי אנשים, שהמשיכו לטפס, עש קוצה 25, ועד קומה ועוד קומה. עש שהגיעו לקומה 40. וכך ניסו עוד ועוד. עד שאחד מהם כבר נשבר בקומה 45. וירד. אבל השני לא וויתר, ניסה בשארית כוחותיו לעלות עוד קומה. עד שפתאום ראה מול עניו שנפתחה מעלית והעלתה אותו עד לקומה ה60 ואז מצא שם את הכסף שחיכה לו כמתנה מאת המלך. כולם באו ושאלו אותו - מה? איך הצלחת? מה קרה בסוף?? ואז סיפר להם את סוד ההצלחה!!
אתה עושה את כל המאמצים שלך - משם רואים את הסיעתא דשמייא.
בואן נעשה את כל היכולות שלנו, עד שתפתח לנו המעלית...
שבת שלום ומבורך!