מדוע משה רבינו אמר להם את הקללות ואח״כ אמר להם אתם ניצבים היום? איך הפרשה קשורה לראש השנה? איך ניצבים לפני ה׳ ביום הדין? מה העיצה להינצל בראש השנה?
פרשת ניצבים- איך ניצבים לפני ה׳!
משה רבינו בא ואומר לעם ישראל- אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם. ראשיכם שבטיכם..כל איש ישראל.
רש''י כותב-מדוע נסמכה פרשת הקללות לפרשת ניצבים? מדוע אמר להם –אתם ניצבים?
לפי שראה שהם נרתעים מכל הקללות שהיו בפרשה הקודמת. צ'ח קללות. וכן מט' קללות של פרשת בחוקותי. לכן אמר להם-אתם יכולים להרגע, תראו שהקב''ה השאיר אותכם חיים, ולא קרה לכם כלום, גם כשהכעסתם לפניו. והנה אתם ניצבים כאן היום.
שואלים כל המפרשים- שלכאורה מה ראה צורך להרגיע אותם אם רצה להפחידם? ועוד-אם חשש שמא ירתעו, מדוע הפחיד אותם לפני כן ב147 קללות?
אומר המגיד מדובנא- משל למה הדבר דומה-למלך שהיה לו בן מאוד חולה, ולא מוצאים לו שום תרופה. והוא ממש על ערש דווי. וכל הטיפולים שעשו לו לא עזרו. עד שמצאו איזה רופא שנמצא בווינה שבאוסטריה, שהוא היחיד שיכול לרפאות אותו. שלחו אותו מייד לשם. והרופא התחיל לטפל, המלך אמר לו –כמה שזה יעלה אני ישלם לך כפול. העיקר תמצא מזור למחלתו.
אחרי כמה ימים- מצא הרופא את מקור המחלה. שיש לו איזה מוגלע בתוך בטנו והוא צריך להוציא את זה, על ידי שיקיא כמה פעמים עד שזה יצא. ואם לא יוציא את זה אז יצטרכו לנתח אותו ולהוציא את זה. אני יביא לו כדורים שיגרמו לו להקיא. אמר לו המלך- הבן שלי לא לוקח שום כדורים-חוץ מפלאפל. וא''כ צריך למצוא משהו אחר. אולי אפשר בזריקות. –לא. רק כדורים. טוב מה אפשר לעשות. התחיל הרופא לרשום את כל התרופות שצריך- 60 כדורים, 50 כדורים סוג אחר.
שאל אותו המלך- בשביל מה אתה רושם, אם הוא לא לוקח את הכדורים? אמר לו- אל תדאג. שלחו מישהו שיביא את התרופות. והביאו סל מלא תרופות. שאל אותו-בשביל מי זה? .אמר לו –חכה תראה. עד שפתאום הרופא מתחיל לקחת כמה כלים ומפורר את הכדורים. אמר לו המלך- אפילו שזה מפורר לא יעזור. הבן שלי לא ייקח כלום. הרופא אומר לו- תראה מה אני יעשה. התחיל לפזר את האבקה הזו ליד הראש של החולה. עד שפתאום התחיל להקיא. פעם פעמיים. עד שהקיא 15 פעמים. ויצא המוגלע. שאל אותו המלך- למה היית צריך כ''כ הרבה כדורים? .אמר לו- אם הוא היה בולע אז היה מספיק בחבילה אחת של כדורים. אבל כשהוא לא יכול, אז צריך סל מלא כדורים כדי להכין אבקה.
אותו דבר- אומר להם משה רבינו, הקב''ה רצה שתגיעו למצב של מורא ממנו. אם הייתם מפחדים ויראים מהקב''ה, אז לא היה צריך להביא לכם כ''כ קללות. מה ה' אלוקיך שואל מעמך-כי אם ליראה. אבל כשעם ישראל –אין בו יראה. אז צריך מאה ארבעים ושבע קללות. עד שהגיעו ליראה. ואז בא משה רבינו וניחם אותם ואמר להם –תראו שאתם עדיין ניצבים כאן היום ולא קרה כלום.
אדם שרוצה לזכות בדין- בראש השנה, צריך שיהיה לו יראה. יראת שמיים.
אבל אדם שמגיע ליום הדין בלי פחד, והתברך בלבבו לאמר, שלום יהיה לי –לא יאבה ה' סלוח לו. אדם שאומר לעצמו-60 שנה לא קרה לי כלום. מה יכול להיות. אז הקב''ה לא יסלח לו.
כי רק אדם שמגיע בהכנעה, וביראה לפני ה'. אז יזכה לזכייה בדין.
ויש לומר עוד-על פי מה שראיתי בספר ויאמר יהודה שכתב- שיש אנשים שעובדים את ה' מיראה ויש שעובדים מתוך אהבה. וממילא כאשר בני ישראל שמעו את כל הקללות, אמרו הרי אנחנו חזרנו בתשובה מאהבה, ואם בכל זאת הקב''ה הוצרך לומר לנו את כל הקללות האלו, אולי תשובתינו לא התקבלה.
לכן בא משה רבינו ואמר להם- לא, תשובתכם התקבלה. וזה הראיה-אתם ניצבים היום כולכם, לפני ה' אלוקיכם. ולא עשה איתכם כלייה. אבל עליכם לדעת שצריכים גם לעבוד מתוך יראה ולא מספיק רק מאהבה. כי כל אהבה דועכת בסופו של דבר. והיראה מחזקת את את האהבה. ולכן נאמרו לכם כל הצ''ח קללות, כדי לגרום לכם שתעבדו את הקב''ה מתוך יראה. וזה מה שאמר להם-ברית ה' אלוקיך-מאהבה. ובאלתו-יראה.
ולא רק לדורו של משה זה נאמר, אלא גם לדורות הבאים, שנאמר-ולא איתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת, כי את אשר ישנו פה עמנו .ואשר איננו פה עימנו היום. שהרי כתוב במדרש- תנחומא-שכל הנשמות שעתידים להבראות היו בסיני. וממילא כך הורה להם משה רבינו דרך התשובה שצריכה להיות גם מיראה וגם מאהבה.
וזה בעצם ג''כ המהות של ראש השנה וכיפור, יראה. וסוכות –אהבה.
ועוד אפשר לומר עוד עיצה לזכות בדין- אתם ניצבים היום, כולכם. אדם שרוצה להנצל ביום הדין, צריך שיהיה באחדות. שיהיה עם הציבור . לא להיות לבד. כי הקב''ה אל אמונה ואין עוול. לא כמו שופט רגיל שגוזר על האדם מוות, או מאסר ולא מתחשב באנשי ביתו. הקב''ה שמעניש מישהו או ח''ו גוזר עליו גזירה הוא מחשבן אם זה יגרום צער למישהו. ורק כשרואה שאחרים לא יסבלו מזה- אז הוא מעניש. לכן אדם שהוא חלק מהציבור. הוא חלק מהכלל. זה סגולה להנצל ביום הדין.
ה' יזכינו! שבת שלום!