בפרשה אנו רואים שיוסף הצדיק פתר את החלומות לפרעה אחרי שפתר לשר המשקים ושר האופים. איך יתכן שיוסף ביקש משר המשקים להזכיר אותו לפני פרעה? וכי לא בטח בקב"ה? הרי המדרש מביא שיוסף היה בעל בטחון? מה יוסף מלמד אותנו על ביטחון בבורא עולם? מי מנהל את העולם ? אנחנו לא צריכים לדאוג, הקב"ה דואג לנו. מידת הבטחון עד היכן?
פרשת מקץ -מי מנהל את העולם?
בפרשה אנו רואים את יוסף הצדיק כאשר מגיע לפני פרעה לפתור לו את החלומות שלו על השבע פרות רזות מראה ודקות בשר. והנה מייד אחרי שיוצא פרעה מהבור שהיה שם 12 שנה, במקום לומר לו-אה, בוא אני יפתור לך, אני חכם. אני יודע. וכו'. הוא אומר לו-בלעדי האלוקים. הוא יענה את שלום פרעה. מראה כזו שלווה ונחת רוח. הכיצד?
ועוד-תמוה, שהרי המדרש מביא שאשרי מי שלא פנה אל רהבים" זה יוסף שהיה בטחונו בקב''ה מאוד גבוה. וא''כ למה הוא נתבע על כך שהוא ביקש משר המשקים שיזכיר אותו לפני פרעה? ובגלל זה הוסיפו לו עוד שנתיים בכלא?
יש כאלו שתירצו שכל מה שהוא נתבע על כך אפילו שלכאורה זה היה מינימום של השתדלות מצידו, משום שכל אחד נתבע לעומת הדרגה שלו. וכיון שהיה בדרגה גבוהה של בטחון –לא היה צריך לבקש עזרה משר המשקים.
ויש שכתבו-שכל מה שהוא נתבע זה על כך שביקש עכשיו, ולא המתין עד שיצא לאחר 3 ימים. שהרי מה יעזור לו עכשיו.
אבל תמוה-שהרי היה בעל בטחון שהמדרש מתפאר בו?
ועוד לא מובן- מה כתוב שאחרי שפרעה סיפר לו את כל החלומות שלו, הוא אומר לו –ועתה יראה פרעה איש חכם ונבון. וישיתהו על ארץ מצרים . מי ביקש ממך לייעץ לי?? הרי שאלתי ממך רק לפתור לי את החלום?
ועוד צריך להבין-למה כתוב כמה פעמים, ויאמר פרעה, ויאמר פרעה. ?
אלא –יוסף בא ופתר לפרעה את החלומות שלו. ואמר לו שבע הפרות והשיבולים הטובות 7 שנים של שובע שיהיה בעולם. ושבע הפרות והשיבולים הרעות הם 7 שנים של רעב. ואלו השנים הרעות ישכיחו את השנים הטובות שהיה שובע בעולם.
ורצה לפתור לו גם את מה שראה את עצמו בחלום-והנני עומד על היאור. משמע שהוא עומד אחראי על הכלכלה של מצרים. שהרי כל פרנסתם הייתה מן היאור. וממילא אמר לו-ועתה, ישים איש חכם ונבון ותשיתהו על כל מצרים. כי זה היה חלק מפתרון החלום. ובכל ידע פרעה שהפתרון שלו הוא נכון שהרי פתר לו את כל חלקי החלום.
ואז אומר לו פרעה- אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. ואז הודיע לכולם-"על פיך ישק עמי". ואז אמר לו –"ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים".
ולמה כל הזמן כתוב-ויאמר"?
כי פרעה מביט על יוסף ופשוט מתשומם מהחכמה שלו. והוא מנסה לשבח אותו, ולראות איך הוא מתגאה. ולא מבין איך יוסף לא מזיז לו כלום. אמר לו שהוא חכם. יוסף לא מתרגש. אמר לו-על פיך ישק כל עמי". יוסף לא מתייחס . אולי זה לא מספיק –אמר לו "ובלעדיך איש לא ירים את ידו ורגלו."..וגם זה לא מזיז לו. -קרא לו שם "צפנת פענח" שהוא יודע את כל הסודות שיש במלוכה. עד שחשב שמשום שאולי אשתו תוכל לפרסם את קלונו שוב ברבים. מה עשה "ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע לאישה. שהיא היתה בת דינה. וממילא כשתהיה אשתו חמותו, לא תעשה לו כלום.
אבל מה היה עם יוסף? וכי זה לא ריגש אותו? אחרי כל כך הרבה שנים שהיה רחוק מכולם?
והיה בתוך הבית כלא? בלי שום סיכוי לצאת? ופתאום בבת אחת הוא עולה למלוכה על מדינה שלימה? ובכלל צריך להבין מדוע ה' עשה זאת כל כך הרבה תהפוכות איתו- פעם למעלה, פעם למטה. היה הכי אהוב בבית, ופתאום הכי שנוי. היה עבד במצרים, ואח''כ שר הטבחים, ולפתע בתוך הכלא. ופתאום אחרי על כל הסוהרים. ומייד אח''כ שוב קיבל עוד שנתיים בכלא. ובסוף יוצא למלוכה. מדוע זה ככה?
אלא יוסף הצדיק בא ללמד אותנו שיעור בבטחון בקב''ה- לא משנה מה תעשה, ומה תפעל, לבורא עולם יש תכניות אישיות משל עצמו. כומ שסיפרו בדיחה פעם-אם אתה רוצה להצחיק את הקב''ה תספר לו את התכניות שלך. כי ה' הוא השולט והוא מנהל את העולם. אנחנו רק הבובות.
וממילא יוסף היה בכזה בטחון בה' שלא עניין אותו כלום מה קורה איתו. מה זה משנה מה אני יעשה, ומה זה משנה לאן אני הולך, אם בורא עולם הוביל אותי לכאן יש לזה סיבה. היום אני לא מבין , אבל יותר מאוחר אני יבין. וממילא זה לא משנה ,אם אני עבד, אם זור'ים אותי לבור , אם מעלים אותי בחזרה. אם שמים אותי להיות מלך. הכל זה בורא עולם עושה בשבילי. אני בתוך ידיו.
זה כמו שראינו אצל דוד המלך שאומר בתהילים-(קלא') ה' לא גבה ליבי ולא רמו עיני ..כגמול עלי אימי. לא גבה ליבו כשהמליכו אותו למלך. כי תמיד מרגיש כמו תינוק שנמצא אצל אימו.
זה כמו זוג שנוסעים ברכב עם התינוק מירושלים לבני ברק-ושואלים את הנהג איפה אתה? הוא אומר עכשיו אני ליד השדה תעופה, עכשיו ליד שער הגיא, ועכשיו בכניסה לעיר. תלוי איפה הוא באותו רגע. אבל אם תשאל את התינוק, הוא יגיד לך , עכשיו אני אצל אמא –עכשיו אני אצל אמא. זה לא משנה איפה אני, אני אצל אמא.
כך כל הזמן הרגיש דוד המלך. ולכן לא הרגיש שהוא צריך להתגאות בשעה מרוממת כזו.
וכך הרגיש יוסף. ולכן לא משנה להיכן הגיע ולא מזיז לו מה שפרעה אומר לו. כי הכל זה מאיתו יתברך. וזה היה הבטחון של יוסף בקב''ה.
וממילא מה ששאלנו- למה ה' עשה את זה בצורה כזו שפעם הוא למטה ופעם למעלה.? כי רוצה להראות לאדם , שאנחנו לא קובעים כלום. אני יכול להוריד אותך. ואני יכול לעלות אותך ברגע אחד.
וזאת הסיבה שהוא נשאר עוד שנתיים בכלא, זה לא משום שהיה לו חסרון בבטחוון. אלא משום, שה' רצה לומר לו. אל תחשוב בגלל שהוא הזכיר אותך, אתה תצא מפה. אלא רק מתי שאני יחליט.
רצה להראות שהוא מנהל את העולם. ושכל העולם ידעו ויבינו במלכותו של ה' .
לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו עושים ופועלים, ועובדים קשה ומרוויחים כסף, חושבים שאנו מנהלים את העולם. כשיש לנו הצלחות אנחנו מייחסים אותם אלינו, הנה עשיתי! פעלתי.. זה קרה בזכותי!
אבל כשלא הולך, ופתאום מפסידים הכל, והכל נהיה קשה, מפילים הכל על הקב''ה. למה עשית לי? למה לא הולך לי? למה אתה לא עוזר לי??
ולא מבינים שגם לפני כן, ה' עשה הכל. והוא נתן לנו סיעתא דשמייא להצליח. וכשלא הולך לנו זה בגלל שיש לבורא עולם סיבה כביכול לסגור לנו את הדלת, לפעמים כדי לפתוח לנו דלת חדשה, ולפעמים כדי לעורר אותנו. שנבין שהוא מנהל את העולם, ולא אנחנו. וכדי שאנו נפנה אליו ונתפלל, ונבקש ממנו שיעזור לנו. כמו אבא שרוצה לשמוע את הבן שלו שיבקש ממנו. ואז יביא לו הכל בחזרה.
איך פעם אמרתי למישהו, טוב ה' יעזור! הוא אמר לי: ה' לא יעזור, ולא עזר לך אף פעם. שאלתי אותו מה אתה מתכוין? למה לא? הוא ענה לי : הקב''ה פשוט עושה הכל לבד! אתה חושב שאתה עושה הכל, וה' עוזר לך. וזה בדיוק להיפך..ה' עושה הכל. רק לנו נראה שאנחנו מזיזים דברים לבד.
וזה מה שלומדים מהפרשה, שהקב''ה הוא עושה ויעשה לכל המעשים! וכל מה שיש לנו זה הכל מאיתו יתברך! ואנחנו רק עושים השתדלות מצידנו. אבל כל מה שיש לנו זה ממנו!
אם אנחנו נחייה בתחושה ובהבנה כזאת, חיינו ייראו אחרת. ונבין שיש מנהיג לבירה!
שבת שלום ומבורך!