בפרשה אנו רואים כמה התורה מייחסת חשיבות למצוות ביכורים, ומדוע? מה כ"כ מיוחד במצווה זו? כמה הכרת הטוב אנו צריכים לדעת להכיר טובה. וגם להיזהר בכבוד הזולת.
פרשת כי תבא- מהות מצוות ביכורים!
הפרשה מתחילה, כי תבוא אל הארץ אשר אני נותן לכם, ולקחת מראשית כל פרי האדמה.
התורה באה ומצווה אותנו להביא ביכורים- את הפרי הראשון שגדל בשדה. לכהן.
ולכאורה צריך להבין מה המשמעות של מצוות ביכורים? ומה העניין בכך?
ועוד- הרי כתוב בחז''ל- שהעולם היה כדאי להבראות בשביל "ראשית". אחד הפירושים- ב"ראשית". בשביל ישראל שנקראו ראשית. ויש פירוש נוסף- בשביל מצוות הביכורים- שנאמר "מראשית". וזה נראה מאוד תמוה- שהרי אפשר להבין שהעולם נברא בשביל ישראל, אבל בשביל מצוות הביכורים? מה כ''כ העניין במצווה הזו? ועוד מדוע היה כדאי לעולם להבראות בשביל כך?
אלא המשנה בביכורים פ''ג מבארת איך היה המנהג במצוות הביכורים: - שהיו לוקחים כל אחד מהפירות שלו המשובחים, והיו שמים בתוך סלסלה. והיו עולים לירושלים ומביאים את זה לכהן. והגמ' אומרת בקידושין- שהיו עומדים לכבודם. כדי שלא יתעצלו להביא פעם אחרת. ומה היה המנהג? – מי שהוא עשיר היה שם את הפירות בתוך סלסלה של זהב, והכהן היה נוטל ממנו את הפירות והיה מחזיר לו את הסל. ומי שהוא עני היה בא עם הסל שלו- שעשוי מנצרים. והיה הכהן לוקח ממנו את הפירות עם הסל ביחד.
ולכאורה מדוע היה לוקח לו גם את הסל? למה לא מחזיר לו אותו? הרי הוא עני. ?
יש כאלו שכתבו להסביר- שהכהן שרואה את העשיר בא עם הסלסלה מזהב, היה מחזיר לו אותה- כביכול מחזיר לו את המזל, שאם הוא בא השנה עם סלסלה מזהב –שיחזור להביא אותה שנה הבאה שוב. אבל העני שבא עם סלסלה מנצרים-היה לוקח לו אותה , כי רצה כביכול לקחת לו את המזל הרע שיש לו. כדי שיזכה אולי לבא עם משהו יותר משובח שנה הבאה.
אבל יש יותר עומק בדברים- שהרי לכל דבר יש סיבה וטעם מדוע נעשה. וא''כ מדוע הכהן לוקח לעני את הפירות עם הסלסלה ולעשיר הוא מחזיר אותה? אלא – כשהעשיר מגיע עם הסלסלה מזהב מלאה בפירות בטח כל הפירות שלו משובחים , אחד אחד. כי יש לו כסף להשקיע בפועלים, ובשמירה וטיפול מסור לשדה שלו. ולכן הוא מגיע עם סחורה משובחת, ולכן הכהן בא ולוקח פרי אחר פרי עד שמסיים ומחזיר לו את הסלסלה.
אבל לעומת זאת העני- מסכן, הסחורה שלו לא כ''כ טובה, לכן הוא שם את הפירות הטובים למעלה, ואילו את השאר מתחתיהם. כי זה מה שיש לו. ולכן כיון שהכהן יודע את זה – אם יוציא את הפירות ויחזיר לו את הסלסלה. אז הוא ייבייש אותו. כי יראה שיש לו פירות לא טובים. לכן הוא לוקח ממנו את כל הסלסלה, עם הפירות. העיקר לא לבייש –יהודי!! וזה עיקר כל התורה.
ולכן חז''ל אומרים- שלפי אחד הפירושים- היה כדאי לעולם להיבראות בשביל מצוות הביכורים, להראות שהתורה חסה על כבודו של כל יהודי. !! להזהר לא לפגוע ביהודי, באשר הוא. לא משנה באיזה מקום הוא מגיע, ואיך הוא נראה. הוא בנו של הקב''ה. כולנו בניו של ה' יתברך.
ויש עוד עניין במצוות הביכורים- הכרת הטוב! אדם עמל ויגע במשך שבועות וחודשים, וחורש וזורע, ומטפל בשדה שלו, שהגשמים לא יהרסו לו את התבואה. ומחכה שנה אחרי שנה, לראות מתי יזכה לאכול מהפירות שזרע. 3 שנים לא יכול לאכול, כי זה עדיין ערלה. ושנה רביעית זה נטע רבעי. ורק בשנה החמישית יכול לאכול מהפירות שלו. וכשהוא רואה את הפרי הראשון שיוצא מהעץ שלו- כולו מתמלא שמחה, וגאווה, הנה עמלתי , ויגעתי, ועכשיו הנה התוצאות. !
ולכן התורה באה ואומרת לו- תיקח את "ראשית פרי אדמתך" את מה שחיכית לו כ''כ הרבה זמן- ותביא לכהן, לבית המקדש. תבא ותודה לבורא עולם, על מה שנתן לך. אמנם עמלת ויגעת, אבל בלי הקב''ה שום דבר לא היה גודל. לכן לך- תכיר לו טובה. תגיד תודה . תביא לו את הפרי הראשון שיש לך.
וזה המהות של מצוות הביכורים- להכיר טובה. מי שלא יודע להכיר טובה לחבירו- סופו שיכפור בטובתו של מקום.
התורה מחנכת אותנו להכיר טובה אחד לשני- עשו לך, דאגו לך..תדע להעריך. תדע להכיר טובה. וזו גם הסיבה שהתורה נותנת כזה שכר על כיבוד הורים, שזה היסוד של הכרת הטוב. התורה מכירה טובה אפילו לבעלי חיים. כמו שחז''ל אומרים- מה זכו הכלבים שבשר נבילה נותנים להם. שנאמר-"לכלב תשליכון אותו". כי הם לא נבחו ולא נשכו במצרים. כמו שכתוב –"ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו". עד כדי כך התורה מתחשבת. וכן לחמורים. מה זכו החמורים לפדיון פטר חמור? –אומרים חז''ל- כי החמורים הם הסכימו לסחוב את כל השלל של עם ישראל שיצאו ממצרים. ולכן פיצו אותם.
וכן מצינו אצל משה רבינו – שלא היכה את היאור במכת דם, כי היאור עשה לו טובה כשהיה תינוק. וגם לא היכה את האדמה במכת כינים כי האדמה עזרה לו, שיכל להטמין את המצרי. וכן לא רצה להלחם במדיין- אפילו שה' אמר לו- נקום את נקמת המדיינים. אלא אמר לפנחס לעשות זאת . משום שהוא נהנה מהם שיכל להסתתר שם אצל יתרו מפני פרעו שרצה להורגו. וכ''ז למה? כי ידע להכיר טובה. ולא רצה להיות כפוי טובה. ואפילו שאלו דברים דוממים. ידע איך להכיר להם טובה, כדי לא להשחית את המידות שלו.
והתורה מאוד מקפידה על מי שאינו יודע להכיר טובה. כמו שראינו בפרשה שעברה-שהסיבה שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'. משום ש"לא קידמו אותכם בלחם ובמים".
ולכאורה מה הבעיה? וכי זה חטא כ''כ חמור? מה הם כבר עשו? ועוד הרי התורה מחשיבה את זה יותר חמור, מאשר הקללות של בלעם. שהרי התורה קודם אומרת- על אשר לא קידמו אותכם בלחם..ורק אח''כ..על אשר "שכר עליך את בלעם בן בעור לקללך"..משמע שיותר חמור החטא הראשון. ולמה? כי הם היו כפויי טובה!! שהרי עמון ומואב הם הנכדים של לוט. שהיה אחיין של אברהם אבינו. ואברהם אבינו הציל אותו מהפיכת סדום. ולא נתן שיפגעו בו. ובכל זאת נכדיו לא ידעו להכיר טובה לעם ישראל- לכן אין להם זכות להיות חלק מהעם שלנו. וזה יסוד כל התורה כולה! –הכרת הטוב.
ה' יזכינו! שבת שלום ומבורך!