פרשת וירא -אל תביט לאחור!

פרשת וירא -אל תביט לאחור!

בפרשת השבוע אנו רואים שהקב''ה בא להפוך את סדום. משום שהיו רעים וחטאים לה'. ולוט זכה להינצל משם.
ולכאורה מדוע זכה לוט להינצל? הרי התורה אומרת –וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה, אמר –אי אפשי לא באברהם ולא באלוהיו. והלך לדור בסדום. אפילו שזה היה מקום של רשעים.
וא''כ מדוע הוא זכה להינצל?
ועוד צריך להבין- איך זכה לוט שיצא ממנו דוד המלך, שבא מרות המואביה, שבאה ממואב שהיה נכדו של לוט. באיזו זכות זכה שיצא ממנו מלך המשיח?
אלא –ידוע שלוט היה מאוד קרוב לאברהם אבינו , שהיה בן אחיו. וראה את כל ההכנסת אורחים שאברהם אבינו עשה. וכמה שהיה מאכיל ומשקה את כל העולם שהיו באים אליו , ופתח אוהל של אכילה שתיה ולינה. והיה מזכה את הרבים, ומקרבם תחת כנפי השכינה.
בשלב מסויים , דרכם נפרדה ולוט הלך לדור בעיר סדום. אבל עדיין נשאר לו את כל הרושם שהוא ספג מאברהם אבינו.
וכמו שראינו בפרשה – שהמלאכים שבאו להפוך את סדום –מיכאל וגבריאל. באו לעיר, ולא היה להם איפה לישון. פנה אליהם לוט ואמר להם –לינו פה הלילה. אמרו לו המלאכים –לא, כי ברחוב נלין. לוט לא מוותר ומנסה לשכנע אותם "ויפצר בם מאוד".. עד שהסכימו להכנס אליו הביתה.
והרי ידוע שהיה חוק בעיר סדום שאסור לאף אחד לארח אורחים בביתו. ומי שהיה עושה כן היו הורגים אותו.
אם היינו מתארים לעצמינו , בתקופה של השואה באירופה , שהיה איסור להחביא בבית שום יהודי, והיינו רואים משפחה שלימה ברחוב שאין להם איפה לגור. האם היינו לוקחים סיכון לקרוא להם לבא לדור אצלינו? נניח שהיינו ניגשים לאחד האנשים ואומרים לו –בא אלי הביתה , יש לי מקום בשבילך. והיה אומר לנו- זה בסדר , אל תקח סיכון בגללי. אני יהיה בסדר. היינו נושמים לרווחה והיינו מניחים לו ללכת לדרכו.

לוט ניגש למלאכים ומבקש מהם –לינו פה הלילה ורחצו רגליכם. והם אומרים לו שאינם רוצים, כי חבל לו להסתבך בשבילם. אבל הוא לא מוותר להם –אלא מפציר בהם שוב ושוב עד שהם מסכימים לבא לישון אצלו.
איך הוא הסכים להסתכן בשבילם? איך הוא לקח על עצמו את הסיכון הזה שיתפסו אותו?
אלא משום שעדיין היה לו את הניצוץ מביתו של אברהם אבינו שמסר נפש בשביל הכנסת אורחים.
ובאמת כתוב אח''כ –טרם ישכבון, ואנשים באו על פתח ביתו, ואמרו לו –תוציא אלינו את האנשים שיש לך בבית. לוט לא מוכן להוציא אותם –ובמקום זה אומר להם שהוא מוכן להוציא להם את בנותיו. עד כדי כך!! בשבילו הייתה הכנסת אורחים עד כדי מסירות נפש ממש!!
בסוף המלאכים היכו את כולם בסנוורים , ואמרו ללוט –בוא תיקח את אשתך ובנותיך, וכל אשר לך, והמלט על נפשך מאוד פן תספה איתם ביחד . כי מחריבים אנחנו את העיר!
לוט מתמהמה קצת בגלל שהיה דואג על ממונו.
אמרו לו המלאכים –תעזוב הכל!! תברח מפה! אל תסכל אחורה!!
לוט ממהר להמלט איתם מחוץ לעיר, ואשתו הביטה אחורה –ונהפכה לנציב מלח.

לכאורה מה כ''כ העניין לא להסתכל אחורה? מה הבעיה לראות איך הקב''ה ממטיר גפרית ואש על סדום? מדוע אשתו נענשה שנהפכה לנציח מלח??
רש''י כותב שהיא נענשה מידה כנגד מידה –שלא רצתה להביא לשכנה שלה מלח. כי אמרה ללוט אל תביא מנהג רע לתוך ביתנו. לא רצתה לעשות חסד!

אבל יש פה יסוד מוסרי שאנחנו יכולים ללמד:

לוט עזב את אברהם אבינו, כביכול ירד לתרבות רעה. אמר –אי אפשי לא באברהם ולא באלוהיו.
אבל עם כל זאת , עדיין הייתה מצווה אחת שהיה מקפיד עליה! הכנסת אורחים!! אחרי שנים שהוא ראה את כל מה שאברהם אבינו עושה! –הוא החליט לקיים את המצווה בהידור, ואפילו למסור נפשו על המצווה הזו!!
לוט הלך לדור בעיר סדום , שהייתה מלאה בכסף וזהב, ונהרות ואגמים, הייתה ממש עיר נופש. עיר שכולה מלאה חטאים ועוונות.
פתאום באים המלאכים ואומרים לו לצאת!! איך אני יכול לצאת? הרי אני שקוע בתאוות שיש בעיר כאן, יש פה הרבה גשמיות , הרבה כסף. אני ממש נהנה כאן!!
איך אפשר פתאום לעזוב הכל?? לכן כתוב –ויתמהמה!!!! הכסף!! אני לא יכול בלי זה!!
אמרו לו –אם אתה לא תעזוב הכל, אתה גם תיספה עם כל בני העיר! אתה חייב להמלט על נפשך!!
ולא להביט לאחור!! למה??
כי אדם שרוצה לצאת מהתאוות! מהיצרים! לברוח מיצר הרע! חייב לנוס על נפשו!! לברוח ולעזוב הכל!! ולא להסתכל אחורה!!
גם אם נפלת, ונכשלת, שוב ושוב!! ואין לך כח לצאת משם, אתה לא מאמין שתוכל לצאת מכל התאוות והיצרים שאתה שקוע בהם –העיצה היא: לברוח!! תעזוב הכל!!

אל תביט לאחור , אל תסתכל על כל הנפילות שלך! על הכשלונות שהיצר הפיל אותך! כי אח''כ רק תישבר עוד יותר ולא תצליח לצאת!
זה מה שאנו אומרים בתפילה –והסר השטן מלפנינו ומאחורינו! יש יצר הרע שהוא לפני החטא –שמצליח להכשיל את האדם בעבירה. ויש יצר הרע שהוא אחרי החטא- שבא ואומר לאדם –תראה איך נפלת! תראה איך אתה לא שווה כלום. לא נורא אם תיפול שוב, כי גם ככה אתה נמצא בדרגה נמוכה מאוד.
ולכן אנו אומרים –והסר השטן מלפנינו, ומאחורינו.
אדם שרוצה להפסיק לעשות עבירות, לצאת להיות בן חורין אמיתי! לא להיות משועבד לתאוות!
רוצה להתחזק בשמירת העיניים , בשמירת הלשון, בשמירת שבת. לא להביט אחורה! אל תסתכל על כל הפעמים שנפלת, שנכשלת, שלא הלך לך. תמשיך קדימה!! תמשיך להילחם!
הקב''ה לא דורש מהאדם לנצח , כי היצר הוא מאש ואנו מבשר ודם. כי הוא ידע יצרינו –זכור כי עפר אנחנו! בורא עולם רוצה ממך שתמשיך להילחם, כל יום מחדש!! כל יום מלחמה חדשה, כל יום יצרו של אדם מתגבר ומתחדש עליו. ולולי הקב''ה עוזרו אינו יכול לו!!
אל תביט לאחור – כי מי שמסתכל אחורה לא יכול לצאת מסדום!!
לוט לא הסתכל אחורה –לא רצה לראות מאיפה הוא יצא, איזה מקום טומאה הוא היה. וכמה הוא היה שקוע עם אנשים חטאים. אלא הוא נמלט על נפשו!!
ולכן בגלל המסירות נפש הזאת!! –הוא זכה שיצא ממנו מלך המשיח –דוד מלך ישראל!!!
שכל החיים שלו רק נלחם, כל חייו עמד בנסיונות!! אבל תמיד המשיך קדימה!!

רק מי שיודע לצעוד קדימה! בלי להסתכל אחורה!! –יוכל לצאת מסדום ההפוכה! יוכל לצאת מהיצר הרע –להיות אדם בן חורין!!
אבל אשתו של לוט שלא יכלה להתאפק –לא רצתה להשתנות!! היה קשה לה לעזוב את סדום! את כל המנהגים הרעים שהיו שם –שדואגים רק לעצמם. כמו שכתוב- ארבע מדות באדם: האומר "שלי שלי ושלך שלך" זו מדה בינונית, ויש אומרים זו מדת סדום.
לכן היא נהפכה לנציב מלח – לא הייתה מסוגלת לתת מעצמה כלום!! שהיה קשה לה לתת מלח לשכנה. (ועוד שהייתה הולכת לשכנים ומבקשת מלח לאורחים כי רצתה להסגירם). היה קשה לה לעשות הכנסת אורחים. לא הייתה מסוגלת להדבק במצווה הזאת. לא הייתה מסוגלת לעשות מסירות נפש!! לכן היא נשארה שם עד היום נציב מלח!! לזכרון עולם!!
מי שלא יכול לא להסתכל אחורה –זה מראה שהוא עדיין קשור לאותו מקום, לאותם אנשים.
רק לוט ניצל -ולמה? כי היה לו עוד ניצוץ של אברהם אבינו. הוא ראה שם הרבה הכנסת אורחים. ולכן הסכים למסור נפש בשביל האורחים. ואמר הקב''ה- אם הוא עשה מסירות נפש, אפילו בסדום הרשעה. לכן כדאי הוא שאציל אותו. משום שאפילו צוחקים עליו- לא מתבייש.
אבל בתנאי אחד –אל תסתכל אחורה, אל תחשוב אפילו מאיפה באת. לך קדימה. תמשיך הלאה בחיים.
אדם שרוצה לעשות מהפך ושינוי בחיים, צריך לעזוב הכל. לשנות מקום –סביבה, חברה, אנשים. כל מה שמונע ממנו להתקרב לה' יתברך. ולא להביט לאחור! ורק כך יוכל לצאת מאפילה לאורה!
רק בזכות שלוט נמלט על נפשו –ולא הביט אחורה! הוא זכה להיות הסבא של המשיח. שהיה סבא של רות שהיתה סבתא של דוד המלך. ואיך זכה לכל זה? בזכות מסירות נפש שהיתה לו. הוא יצא מסדום ההפוכה . עזב הכל. ותראו לאיזה פסגה הצליח להגיע. !! לא יאומן. מלך המשיח יצא מסדום! ...בזכות מסירות נפש אחת.
אם אתה רוצה להתרומם מכל מה שהיה לך, לעזוב את הדרך הלא טובה שהלכת עד עכשיו. צריך לחשוב על מסירות נפש. משהו שאתה מוכן לעזוב הכל בשביל בורא עולם!!
מי יודע מה אדם יכול לזכות בזכות המסירות נפש –איזה ילדים יצאו לו. איזה ילדים הוא יזכה. ומי שעושה מסירות נפש-ה' יהפוך בשבילו הכל.