משה רבינו בא ומוכיח את עם ישראל, ונותן להם הוכחה ברמזים. בלי לפגוע בהם. רצה ללמד אותנו, איך לדעת להוכיח אחד את השני.
אל תעיר לאנשים. ואם בכל זאת צריך להעיר, להזהר לא לפגוע בשני. לעשות זאת בעדינות.
פרשת דברים - לדעת איך להוכיח
הפרשה מתחילה: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל"- משה רבינו מדבר לעם ישראל ומספר להם על כל מה שעברו במשך ה40 שנה במדבר. ומונה להם את המקומות שעברו דרכם.
ובכל מקום שהוא מזכיר להם הוא מוכיח אותם על הדברים הלא טובים שהם עשו.
רש''י כתב -לפי שהן דברי תוכחות... לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל.
התורה תורת חיים היא, תורת הדרכה והכוונה. מכל פרשה ופסוק אפשר וצריך להפיק לקח נצחי.
כך גם הפסוק הראשון בפרשתנו: משה רבינו מכנס את העם, מבקש לסכם ארבעים שנות מסע, להוכיח על כישלונות ומחדלים. אבל אין הוא מזכיר אותם בשמם המפורש, אלא הכל ברמז. ומדוע? "מפני כבודים של ישראל". כמה נפלא!
אם מבקש אתה להוכיח? בבקשה! אך אנא, תוך שמירה על כבודו של הזולת. אל תפגע בו, אל תקניט אותו. אל תשמש במלים בוטות, אל תבייש ותכלים! ותנאי הוא במצוות התוכחה: "הוכח תוכיח את עמיתך", יכול אפילו משתנות פניו מחמת בושה- תלמוד לומר: "ולא תשא עליו חטא", ופירש רש"י: שיש להוכיח בדרך כבוד!
אגב: מי שיוכיח מתוך הלבנת פנים, לא זו בלבד שעבר עבירה ולא קיים מצוות תוכחה- הניסיון מורה שגם תוכחתו לא תועיל. היא תעורר התנגדות במקום הסכמה, ותחטיא את המטרה! וכבר המליצו על כך את הכתוב: "אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך"- אל תאמר לו שהוא לץ, כי ישנאך ומה הועלת. אמור לו שהוא חכם, ולחכם שכמותו לא יאות לנהוג כן, ואז יאהבך ויציית לדבריך!
ומעניין: את החטא הגדול ביותר של העם בדור המדבר, ואולי בכל הדורות כולם, הזכיר משה רבינו רק באחרונה, ומצא לו כינוי מתמיה: "ודי זהב", זה כינוייו של חטא העגל: "הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם, שנאמר: וכסף הרביתי להם, וזהב עשו לבעל". העיקר לא לביישם.
כמה אנו צריכים להזהר –לא להעיר למשיהו ליד אנשים, אולי הוא עלול להפגע ולהתבייש. גם ממש רוצים לומר משהו- עדיף לא להגיד לפעמים. כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה לא לומר דבר שלא נשמע. יבמות (סה:)
לא חייבים לומר כל דבר, אל תחפש להעיר כל הזמן לאנשים, למצוא את מה שלא טוב בהם. יש אנשים שמחפשים איך להעיר כל הזמן. במקום להעריך ולפרגן לזולת. רק מוצאים בשני מה לא טוב, מה הוא לא בסדר.
לא סתם אמרו חז''ל (ערכין טז.) אין אדם שיותר להוכיח בדור הזה, עד שהוא אומר לחבירו טול קיסם מבין שיניך, אומר לו- טול קורה מבין עיניך..
אנשים לא אוהבים לשמוע הערות, כי תמיד הם יעירו בחזרה. וימצאו מה לא טוב בך.
אף אדם אינו מושלם, וכל אחד יש לו הרבה דברים שצריך לשנות..אז במקום לחפש מה השני צריך להשתנות ננסה להתמקד במה שאנו צריכים לתקן.
ואם בכל זאת מצאנו מקום כן להעיר, צריך לדעת איך להוכיח ואיך להעיר בצורה נכונה ועדינה, בלי לפגוע בזולת. להתחשב ברגשות ובמצב של השני. כי אפילו שאנחנו חושבים שהשני עשה טעות, או צריך לתקן מידה מסוימת, נחשוב לרגע אולי הוא עובר תקופה קשה, אולי היה לו סיבה מוצדקת לעשות את אותו דבר. ואם נדון את השני לכף זכות אז נוכל להמנע מהערות מיותרות.
גם לגבי בני זוג או חברים בעבודה, לא תמיד הערות הם הדבר הנכון לעשות. אישה לא אוהבת לקבל הערות, כי תמיד חושבת שאם זה לא בסדר אז הכל לא טוב. סגולה לשלום בית -לא להעיר לבן הזוג. להגיע להבנה הדדית, ולדעת לפרגן ולעודד אחד את השני כל הזמן.
אם נתבונן בדברים הטובים שיש בזולת שסביבנו, ולא בכשלונות או בדברים הלא טובים שהשני חלש בהם, ממילא הכל יתגמד ולא נמצא צורך להעיר יותר.
כמו אדם שהכין עוגה יפה, של כמה קומות , ועבד על זה הרבה זמן, ולפתע בא אליו חבירו ואומר לו - תראה איזה עוגה יצאה לך..ממש לא מוצלחת. שאל אותו מדוע?
אמר לו- תראה יש פה ליכלוך בצד..
האם זה נשמע הגיוני?? הרי במקום להתמקד ביופי של העוגה, ובהשקעה של השני, שעמל ויגע בשביל כך, ועל המחשבה שהשקיע בך. אתה מסתכל על מה לא טוב.
ככה אנחנו נראים שאנו מעירים לאנשים סביבנו, לבן זוג שכ''כ טורח ומשקיע בשבילנו, לעובד שעובד קשה בשביל שהעסק שלנו יצליח.
כללו של דבר: תחשוב טוב לפני שאתה מעיר, אם זה שווה את זה. אם זה יעזור וישפר את המצב. או סתם יעכיר את האווירה ואת הקשר בינכם.
וגם אם מצאנו צורך כן לומר משהו, אפשר לומר בצורה יפה, ומכובדת. "הוכח לחכם ויאהבך" -תראה איזה יופי אתה עובד, איך אתה משקיע ומתמסר, כל הכבוד על מה שעשית, אני מאוד מעריך אותך. וכו' ואז אפשר להשחיל את ההערה, "אשמח אם תוכל להשתפר בנושא הזה..וכו'. אם נאמר זאת בצורה כזו, הדברים יתקבלו על ליבו של השני. ונראה תוצאה חיובית.
וזה מה שהפרשה באה ללמד אותנו, לדעת להוכיח. להזהר בכבודן של ישראל. כמו משה רבינו, שאפילו שהוכיח את עם ישראל, עשה זאת בעדינות וברמזים כדי לא לפגוע בכבודן של ישראל.
מובא בחז''ל- (תנא דבי אליהו רבה פרק כו נא')כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, מה אני מבקש מכם אלא שתהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה. זה מה שאנו צריכים לעשות להרבות באהבת חינם במיוחד בימים האלו- ונזכה לבניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו -אמן!! שבת שלום ומבורך!!