פרשת בהר – פרנסה רק מבורא עולם!

פרשת בהר - פרנסה רק מבורא עולם!

הפרשה מתחילה בצווי על השמיטה, שאדם לא יעשה שום מלאכה בשדה שלו בשנה השביעית.

ולכאורה מדוע התורה מצווה אותנו על שנת השמיטה? מה העניין בכך? לא לעבוד שנה שלימה? כשהתורה מצווה על מצוות השבת זה מובן, שש ימים תעשה מלאכתך וביום השביעי תשבות. שאדם ינוח מכל עמל של השבוע. אבל מה העניין לשבות ממלאכה במשך שנה שלימה?

אלא התורה באה לאדם : שש שנים תזמור כרמך ובשנה השביעית תשבות.
התורה מבטיחה לאדם, אם אתה תשבות ותשמור את שנת השמיטה, ״ועשתה לכם התבואה לשלש שנים.." . אל תדאג אני ישלים לך את החסר. אני יפרנס אותך ולא יהיה חסר לך כלום.

אם תאמרון מה נאכל בשנה השביעית??
"וְכִי תֹאמְרוּ ' מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת: הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ?'
וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים.

בורא עולם בא ומבטיח לך פרנסה כנגד שלש שנים!! (שישית, שביעית, שמינית)
אל תדאג!! הרי לא אתה מפרנס אותך אלא אני נותן לך פרנסה. אפילו שאתה עובד קשה, ועמל כל יום לפרנסתך, אתה רק עושה השתדלות! אבל הפרנסה באה ממני!!
ולכן התורה מצווה את האדם על השמיטה! כדי לחדד לאדם את ההרגשה ואת ההכרה שהוא לא מפרנס!! אלא הכל מידיו של ה׳ יתברך!!

אני רוצה לנסות אותך ולבדוק כמה אתה מאמין בי, כמה אתה באמת סומך עלי!
אבל מה אני יאכל?? מה אני ישתה? איך אני יביא כסף הביתה??
מה אתה דואג?? יש אבא בשמיים!!
אנחנו אומרים כל יום, בברכת המזון: הזן את העולם כולו בטובו, בחן בחסד וברחמים!
בורא עולם יכל לתת לך פרנסה, רק כדי מחייה. שיהיה לך כל יום פרוסה ומים. אבל הוא לא עושה כך, אלא הוא זן אותך בחן, בחסד, וברחמים!!
נותן לך שפע!! שיהיה לך לקנות בשר, ודגים, וכל סוגי המאכלים שאתה רוצה. וגם נותן לך כסף לפרנס את בני משפחתך, שיהיה להם בגדים, אוכל, נעליים! הכל!!
הקב״ה דואג לכל בריה לפי הצורך שלה!! כל אחד לפי מה שהוא צריך!!
רק מה אני מבקש ממך?? להאמין!! אל תחשוב שאתה הוא זה שמפרנס!
גם אם יש לך קשיים, גם אם אתה לא גומר את החודש, גם אם יש לך חובות!
אל תדאג!! יש לך אבא בשמיים שיכול לתת לך הכל!!
רק הוא רוצה שאתה תפנה אליו! תבקש!!

לפעמים ה׳ לוקח מאיתנו את הפרנסה, פתאום אנחנו מרגישים שהקרקע נשמטת מתחת הרגליים! מלשון שמיטה.
לא יודעים מה לעשות, מנסים להתקשר לחברים, לבקש הלוואה מהבנק. ומכל מיני גמחי״ם.
ואז כשאנחנו רואים שאף אחד לא עוזר לנו, אנחנו זועקים לבורא עולם!! תעזור לי! תיתן לי פרנסה!!
אין לי מה לאכול!! ואז אנחנו רואים איך הכל פתאום מסתדר. פתאום מוצאים עבודה, רואים סיעתא דשמייא, שאי אפשר לתאר.
מה קרה בדיוק? למה לפני כן לא קיבלנו?? הרי גם התפללנו?
אלא משל למה הדבר דומה?
לאשם עני שהלך לאסוף כסף באחד העיירות הגדולות. ניגש לאיזה עשיר ואמר לו שהוא זקוק לכסף כדי לחתן את הבת שלו. פתח העשיר את הדלת ונתן לו 20$ ושלח אותו. אחרי כמה ימים חזר העני ודפק על הדלת. וכשרק התחיל לדבר הוא התחיל לבכות, תשמע המצב שלי קשה, אין לי איך לחתן את הבת שלי. אני לא יודע מה לעשות. תעזור לי!!
הכניס אותו העשיר לתוך הבית. ומייד רשם לו צ׳ק של 10 אלף רובל.
שאל אותו העני: למה כשהגעתי אליך לפני כמה ימים נתתי לי רק 20$ ועכשיו נתתי לי כל מה שהייתי צריך?
אמר לו העשיר: בפעם הראשונה שהגעת אלי ראיתי שבאת לאסוף כסף בעיר, ויש לך כמה אנשים שאתה הולך אליהם, ואני אחד מהם. לכן נתתי לך רק קצת. אבל עכשיו שאמרת לי שאין לך מי שיעזור לך, ורק אני יכול להושיע אותך ממצבך, אז נתתי לך הכל.

כן אותו הדבר, כשאדם מתפלל לקב״ה ואומר: ריבונו של עולם תן לי פרנסה!! ובליבו הוא חושב, אם לא תיתן לי אני כבר יסתדר. אני ייקח הלוואה מפלוני.
אז אומר לו הקב״ה : אין בעיה. אני ייתן לך קצת והשאר תסתדר לבד.
אבל כשאדם בא וזועק לבורא עולם!! אין לי מה לאכול!! תן לי פרנסה!! רק אתה יכול לעזור לי!!
אין מישהו אחר בלעדיך!!
אז בורא עולם פותח את ידיך, ונותן לך הכל!!

וזה מה שהתורה באה לצוות אותנו במצוות השמיטה, אל תחשוב שאתה מפרנס! שאתה יכול להסתדר לבד.
שאתה זה שמביא לחם הביתה. אלא אני הוא הזן ופרנס לכל. ואם אתה תאמין ותבטח בי לא יחסר לך כלום!!
בואו ונתחזק באמונה בבורא עולם, ונגיע להכרה שרק הוא נותן לנו פרנסה ונבקש ממנו שייתן לנו פרנסה בשפע, מידו הרחבה ולא מידי בשר ודם.
ואז נזכה לראות שפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו אמן!

שבת שלום ומבורך!