למה הפרשה מתחילה בלשון אמירה ולא בלשון דיבור כמו בכל מקום -וידבר ה׳ אל משה לאמר״ .?
ועוד- מדוע התורה אומרת אמור אל הכהנים ואמרת אליהם?
היה יכול לומר אמור אליהם לנפש לא יטמא וכו׳
פרשת אמור -להוכיח בנועם ובכבוד
בפרשה התורה מזהירה את הכהנים שאסור להם להטמא למתים.
הפרשה מתחילה :
״אמור אל הכהנים ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו.״
למה הפרשה מתחילה בלשון אמירה ולא בלשון דיבור כמו בכל מקום -וידבר ה׳ אל משה לאמר״ .?
ועוד- מדוע התורה אומרת אמור אל הכהנים ואמרת אליהם?
היה יכול לומר אמור אליהם לנפש לא יטמא וכו׳
אלא הביאור הוא: כשבאים לומר לאדם משהו, רוצים להעביר לו מסר מסויים, או למנוע אותו מלעשות מלעשות משהו צריך לתת לן הרגשה של כבוד והערכה קודם. ואז להעיר לו
״תראה אתה אדם מכובד, לא מתאים לך לעשות כך . ואז הוא ישמע לך. ״
לכן ה׳ אמר למשה: לפני שאתה בא לומר לכהנים מה אסור לעשות. תגיד להם שהם כהנים מכובדים. ולכן לא יאה להם להיות ליד טמאי מתים.
ולכן אמר בלשון ״אמירה״ שהיא אמירה רכה. ולא בלשון : וידבר. כי דיבור זה יותר לשון קשה.
וזה מה שאומר שלמה המלך -״ אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך״
בפשטות הכוונה -לא להוכיח אדם שהוא לא רציני, כי הוא סתם ישנא אותך. אלא תוכיח לאדם שהוא חכם ואז הוא יאהב אותך.
אבל המפרשים כותבים -שהפשט הוא כך:
אם באת להוכיח אדם -אל תגיד לו : אתה לץ! אתה לא רציני! כי זה צורה ישירה ופוגענית והוא רק ישנא אותך , ויענה לך בחזרה.
אלא ״הוכח לחכם״ -תגיד לו -אתה חכם, אתה מלומד, אתה אדם רציני, לא מתאים לך לעשות כך וכך.
ואז תראה שלא רק שהוא יקשיב לך אלא גם יאהב אותך.
וזה מסר מאוד חשוב במיוחד בחינוך ילדים -כשבאים להעיר לילד על מעשה לא טוב שהוא עשה.
אם נבא ונצעק עליו -מה זה צריך להיות? איך אתה מתנהג ככה? למה הרבצת או התחצפת? -הוא לא ישמע לנו. וימשיך להתנהג כך.
אבל אם נבא אליו- ונגיד לו -איזה ילד טוב אתה, אני מאוד מעריך אותך, לא מתאים לך להתנהג כך , לא יפה שהחדר שלך לא מסודר. ״
אז הוא ישמע לנו וישנה את מעשיו.
כל אדם צריך שיעריכו אותו, ויכבדו אותו, לא משנה מה הוא עשה.
כשאדם מאבד את ה״כבוד״ בעיני הבריות -הוא יכול להתדרדר למצב יותר גרוע ״כי גם ככה לא מעריכים אותו״.
וכן במצבים של בעיות ב״שלום בית״ -כשיש מריבה בבית. ובאים להעיר לאישה -אם נבא בהתקפה -למה הבית לא מסודר, למה לא הכנת אוכל? וכו׳ -היא רק תיפגע ותרגיש שלא מעריכים אותה, ותיכנס לעצבות וייאוש , ולא תעשה כלום.
אבל אם נגיד לה: איזה אישה מדהימה את, את כל כך מסודרת בדרך כלל, איכפת לך שנמצא זמן לסדר את הבית. אולי את צריכה עזרה.
ואז תראה איך היא שומעת ומקשיבה , והיא מתנצלת שלא הצליחה לסדר את הבית או להכין אוכל.
באת להעיר לפועל שלך, לבוס, לרב שלך..כדאי שתמצא את הדרך איך להעיר בצורה מכובדת שירגיש שאיכפת לך ממנו, ואתה אוהב ומעריך אותו. ולא ממקום של זילזול או אי הערכה. ורק ככה הוא ישמע לך ואפילו ישמח שעוררת את תצומת ליבו.
זה מסר שחשוב לכל אדם באשר הוא -לכל אדם יש ״כבוד אישי״ ואם חס ושלום נפגע בכבודו, או נזלזל בו , או לא נדבר אליו ב״כבוד והערכה״ אז הוא ירגיש זאת ויתרחק מאיתנו.
בימים אלו של ספירת העומר שמתו תלמידי ר׳ עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה-עלינו להתחזק דוקא בנושא הזה של ״כבוד הדדי״ -לכבד אחד את השני. ולהעריך את כל אדם שנמצא מולנו.
ואז נזכה -״שדברינו יהיו נשמעין״..
שבת שלום ומבורך
הרב יצחק לסרי
קהילת תפארת רפאל
פלורידה ארה׳׳ב
www.rabbi-lasry.com