פרשת וארא – עשרת המכות מידה כנגד מידה!

פרשת וארא - עשרת המכות מידה כנגד מידה!

הקב''ה הביא עשר מכות על המצרים, וצריך להבין מדוע דוקא ה' בחר דוקא לתת את המכות האלו ולא מכות אחרות? למה היה צריך 10 מכות?
אלא הכל היה מחושבן, בדיוק לפי מה שהמצרים עשו לעם ישראל. הם קיבלו אותו דבר בחזרה. כמו שרש''י כתב-בקדירה שבישלו בה התבשלו.
אומרים חז''ל- בגמ' (סוטה ח: ) במידה שאדם מודד בה מודדין לו. כל מה שאדם עושה מקבל מידה כנגד מידה .

וכך ראיתי בילקוט מעם לועז שהביא איך בדיוק כל מכה הייתה מידה כנגד מידה:

מכת דם- משום שביטלו את הנשים של עם ישראל מטבילה. ולא היו יכולים לשמש. כי רצו לבטלם מפריה ורביה. וכן פרעה היה רוחץ בדם של התינוקות כל יום שלש מאות.
מכת צפרדע-היה משום שהמצרים היו מכריחים אותם לאסוף שקצים ורמשים. וגם שום שפרעה היה אומר לי יו אורי ואני עשיתי, ונראה לו הקבה שהוא שולט על היאור והוא מחליט מה יוצא ממנו
הלקח שנלמד ממכת צפרדע-שאלו שמסרו נפשם להכנס לתוך התנורים, הם אלו שהמשיכו לחיות. אבל מי שלא מסר נפשו מת ובאש. רק מי שמוסר נפש למען בורא עולם ה׳ מחייה אותו ונותן לו חיות מחודשת.
ומהם למדו חנניה מישאל ועזריה, למסור נפש. שאם הם קפצו לתנורים אפילו שלא היו מצווים, אנו שמצויים על קידוש ה כ״ש שצריכים לקפוץ. ואפילו שכתוב שיכנסו לתנורים באמת היו מצווים אבל כל אחד יכל לומר שאינו חייב להכנס אלא חבירו. ובכל זאת קפצו.
מכת כינים-טעם מכה זו כי היו משעבדים את בני ישראל לטאטא את עפר הארץ. וכך עכשיו שהכל נהייה כינים היו יכולים לנוח.
והכינים היו כד׳ מינים, והקטנה הייתה כמו ביצה תרנגולת. והיו הולכים בעיניהם וגופם כי מנעו מעם ישראל להתקלח.
מכת ערוב-כי היו שולחים אותם לצוד חיות אריות וזאבים ביערות. וכוונתם היה לצערם ולהפחידם והיו דם עושים אותם רועי צאן, פרות וכבשים . והיו מכריחים אותם לבשל בשר וחלב יחד. לכן באו החיות בערבוב ,כולם ביחד. והיו יודעים להבדיל בין מצרי ליהודי, ואפילו שהיו מלווים אותו החיות היו טורפים את המצרי. ועוד סיבה שמצרי היה בא על כמה נשים והיה עירוב גדול, ולכן באו כולם ביחד בעירבוב.
מכת דבר- הטעם משום שהיו משעבדים אותם לרעות את צאנם ולא הנה להם זמן לצאן שלהם. וגם היו משתמשים בהם במקום סוסים לחרוש בשדות שלהם. וגם היו גונבים את מקניהם בלי להשיב.
מכת שחין-כי היה לח מפנים ויבש מבחוץ, ולא יכלו להתקלח לא בחמים ולא בקרים משום שהיו מונעים מעל ישראל להתקלח. וגם מנעו אותם משתמיש, כך לא יכלו לשמש עם נשותיהם. והיו רחוקים מכל אדם.
מכת ברד-היה יורד בחוזקה ושובר להם את כל התבואה כי היו מכריחים את בני ישראל לזרוע צמחים ועשבים, ולכן ירד להם ברד שהוא היה קור ובתוכו אש שעשו שלום בינהם, לעשות רצון אביהם.
ארבה-שהיה יורד הארבה 7 סוגים הוא היה , ולא השאיר שום דבר מהתבואה.
חושך –משום שהיו מעבידים את עם ישראל עד מאוחר בלילה, והיו מקימים אותם לפנות בוקר שהכל היה חשוך. ולכן הם קיבלו מכת חושך.
מכת בכורות-משום שהיה הורג את הילדים של עם ישראל. שהם נקראים בני בכורי ישראל. ומשום שהיו באים כמה אנשים על אישה אחת ולא היו יודעים מי בכור.

ומכאן רואים שכל מה שיש בעולם הכל מכוון מידה כנגד מידה, אין דבר שקורה סתם. זה מה שכתוב בגמ'(סוטה יא.)-ובדבר אשר זדו עליהם. בקדירה שבה בישלו בה נתבשלו. מה שקורה לאדם זה בגלל המעשים שלו.
אדם שקיבל מכה בעין, זה משום שלא שמר על העיניים שלו, וכן אם קיבל מכה בפה, זה משום שדיבר דיבורים אסורים. וכן הלאה. אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א''כ מכריזין עליו מלמעלה(חולין ה: (:
וכמו שאומר הבעל שם טוב- דע מה למעלה-ממך. כל מה שקורה לך שבא מלמעלה, זה ממך. מהמעשים שלך.

וכמו שמצינו בגמ' בקידושין(פב.)-שמן הדין שאתפרנס שלא בצער, אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי. הכל תלוי במעשים של האדם.
הקב''ה מאריך אפו לאדם ומחכה שיעשה תשובה, אבל אינו וותרן. כל האומר הקב''ה וותרן יוותרו מעיו (ב''ק נ.) לכל דבר שאנו עושים יש השלכות. ולכן אם קורה לנו משהו צריך לחשוב מדוע זה קרה לי. למה דוקא ככה. ולמה דוקא בצורה כזו. אם נתבונן בצורה כזו נבין שהכל מגיע בחשבון מדוייק לפי המעשה שלנו.
לא סתם אמרו-סוף מעשה במחשבה תחילה. תחשוב טוב לפני שאתה עושה כל מעשה.
ה' יזכינו!