כל אחד יש את המכת חושך שלו, יש אנשים שמצאים בחושך. לא רואים את האור. הכל חשוך, עצובים, ממורמרים, כל הזמן מתלוננים. יש שתי סוגים של חושך. יש חושך שלא רואים כלום, שהכל חשוך. אבל עדיין אפשר לשרוד, אפשר לחיות. אבל יש חושך שממש אי אפשר לזוז.
מכת חושך - כל אחד והמכת חושך שלו!
כל אחד יש את המכת חושך שלו, יש אנשים שמצאים בחושך. לא רואים את האור. הכל חשוך, עצובים, ממורמרים, כל הזמן מתלוננים. יש שתי סוגים של חושך. יש חושך שלא רואים כלום, שהכל חשוך. אבל עדיין אפשר לשרוד, אפשר לחיות. אבל יש חושך שממש אי אפשר לזוז. המצב ממש קשה. נסיונות קשיים. בעיות. לא יודעים איפה ללכת ומאיפה לצאת. אבל צריך לדעת שבורא עולם נמצא איתנו גם בחושך. כמו שכתוב-כי אשב בחושך ה' אור לי. וכמו שהיה לעם ישראל אור במושבותם, כל היכן שהיו היה להם אור. כי ליהודי יש נשמה שמאירה בכל מקום בעולם. ורק אם יאמין יוכל לראות את האור. את התקווה. אבל מי שלא מאמין הוא לא יצא לעולם מהחושך. כמו שבמכת חושך מתו 80 אחוז מעם ישראל. כי לא האמינו שיצאו ממצרים. ולכן ה' המית אותם בחושך שלא יראו המצרים. ורק חמישית יצאו ממצרים. כי מהחושך אפשר לצאת רק ע''י אמונה בה'.
וזה כבר מתחילת הבריאה נמצא-ויהי ערב ויהי בוקר, קודם כל יש לילה ואח''כ יש אור. וכמו שכותב הזוהר-לית נהורא אלא ההוא שבא מגו חשיכא (ח''ב קפד.).
וזה מה שכתוב בתהילים-ברכו את ה' כל עובדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. שהכוונה לומר-שעבדי ה' האמיתייים זה מי שעובד את ה' בלילות. גם בשיא החושך, גם בקשיים, גם שלא הולך ולא רואים כלום. הם ממשיכים לעמוד על משמרתם, בעבודת ה'. כי אי אפשר לומר-שהם עומדים בבית ה' בלילות, שהרי אדם יושן. אלא הכוונה שגם בזמנים של חושך הם עובדי ה'. ולא מאבדים את אמונתם לרגע. כי יהודי תמיד צריך להאמין ולדעת שה' נמצא איתו, ומאיר לו. לעם ישראל תמיד יש אור במושבותם.
מה זה חושך אמיתי -- לא ראו איש את אחיו וגו', ע"כ.
כשאח לא רואה ולא איכפת לו מאח שלו אין לך חושך גדול מזה, ולא רק בעניני גשמיות אלא גם בענינים רוחניים, שכתוב בזוהר הקדוש אם בן אדם היה יודע מה זה לקרב יהודי אחד לאבינו שבשמים היה רודף אחריו כרודף אחר החיים. זאת אומרת אם ניקח בן אדם שחולה במחלה קשה וימיו ספורים ואומרים לו שיש רופא מסויים שיכול לרפאות אותו אבל הרופא הזה נמצא בסוף העולם וגם זה עולה הרבה כסף ויצטרך למכור את ביתו ומכוניתו ולהיכנס לחובות האם הוא יסע או לא? התשובה ודאי שכן. כי זה לרדוף אחר החיים כי כל אדם נורמלי רוצה לחיות.
וכל אחד ישאל את עצמו מה אני עושה כדי שאח שלי יחזור בתשובה או כדי שהבן שלי יחזור בתשובה האם אני משקיע בהם כמו שאני משקיע בחיים שלי, והגמ' מספרת על רב יוסף שישב בתענית ארבעים יום והראו לו בחלום לא ימושו מפיך, וישב עוד ארבעים יום בתענית והראו לו שוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך, וישב עוד מאה יום והראו לו בחלום לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עי"ש ורב יוסף ודאי ששלח את בניו לתלמוד תורה הכי טוב אבל הוא הבין שזה לא מספיק והחל בתעניות נוראות.