מכירת יוסף-האור שבתוך החושך
הפרשה הזו זה אחת הפרשיות הכי מרתקות שיש בתורה- וזה משום שיש הרבה דברים לא מובנים, איך האחים מכרו את יוסף? איך ילד נמכר לעבד, למצרים. מה הוא אשם? מדוע זה קרה לו?
לכאורה אם נעצור רגע ונחשוב מה עובר על יוסף מה הוא מרגיש? איך שהאחים שונאים אותו.
ילד בן 17 מלא יצרים ותאוות. התחיל לסלסל בשערו. אחים הכי קרובים אליו שונאים אותו שנאת מוות, ורוצים להרוג אותו. מוכרים אותו למצרים. שם הוא מגיע לבית של פוטיפר. כמה נסיונות היה לו שם, כמה ניסתה אשת פוטיפר לרדוף אחריו, לעשות איתו עבירה. וכל הזמן היתה מספרת לחברות שלה על היופי שלו. והזמינה אותם יום אחד לבית שלה והם היו חותכים משהו, וכשראו אותו הם חתכו את האצבעות שלהם. מרוב היופי. וכשהגיע היום שאף אחד לא היה בבית היא מנסה להחטיא אותו.
ולמרות הכל הוא לא חטא. -הוא עומד בנסיון, ומה מגיע לו בגלל זה? זורקים אותו לבור לבית האסורים. ומה הוא מנסה לעשות. רק לשאול מישהו שיזכיר אותו לפוטיפר. ומה הוא קיבל? –עוד שנתיים בכלא. הייתכן? שתים עשרה שנה בכלא? זה מה שמגיע לי?? לא מספיק מה שאני כאן לבד? זה מה שמגיע לי על מה שעמדתי בנסיון כזה קשה? הרי כל מה שעשיתי זה לכבודך ריבונו של עולם? למה זה קורה? מה עשיתי? אבל יוסף לא שואל שום שאלות.
עוד דבר מעניין-הפרשה מספרת בהמשך על יהודה-שהאחים הורידו אותו מגדולתו, משום שהוא יעץ למכור אותו במקום שימות בבור עם הנחשים והעקרבים. והוא הלך ונשא אישה ונולדו לו שני בנים. ושניהם מתו ואשתו. וכי זה מה שמגיע לו? אחרי שהוא ניסה להציל אותו שלא ייהרג בתוך הבור? מדוע? מה הוא עשה לא בסדר?
המדרש מספר-על אסנת ביתה של דינה, שהיא נולדה מהמעשה הנוראי של שכם בן חמור. וכשנולדה האחים רצו להרוג אותה. מה עשה יעקב? שם לה טס של כסף וכתב עליו-אסנת בת דינה בת יעקב. ושלח אותה ליער. ושם לה שם ה' שלא תינזק מאף אחד. והיא הסתובבה שם לבד, לא מבינה מה קורה איתה. מה היא אשמה? מדוע ככה מגיע לה להיות רחוקה מהמשפחה? בלי אף אחד?
אלא כאן רואים את היסוד שטמון בכל הפרשיות- איך שהקב''ה מסובב את העולם, ומנהיגו בחסד. הקב''ה יודע שהולך להיות רעב בארץ, והיחיד שיכול לכלכל את יעקב ובניו במצרים זה יוסף. כי אחרת מי יציל שם את המצב. והכל מתגלגל בצורה כזו שהוא נשלח לשם-כאילו בגלל האחים שלו. אבל יש יד שמכוונת הכל מלמעלה. וה' יתברך היה צריך למצוא לו אישה-איך יוסף יוכל להתחתן עם מישהי ממצרים? לכן היה צריך לשלוח לו את אסנת שהיתה בת דודתו, שהיא תגיע לשם בדרך ניסית, וכמו שהמדרש מספר שבאו שני מלאכים ולקחו אותה לשם. ויום אחד הוא יצא לרחוב והיו כל הנשים זורקות לו את התכשיטים שלהם שיסתכל עליהם, ולאסנת לא היה מה לזרוק, עד שהיא זרקה את הטס כסף שלה-וראה שכתוב שם שהיא בת דינה –בת יעקב. ולקחה ונשאה לאישה. ומה יצא מכל הסיפור הזה-שהיא זכתה ויצאו לה שני בנים-מנשה ואפרים. שהם נחשבים כמו שבטים.
בכל החושך האיום והנורא שהם עברו, בכל התלאות, היה להם הרבה שאלות, מדוע הכל קורה? למה זה כך נגזר? אבל ה' יתברך מסובב הכל לטובת כולם.
שבדיוק יוסף ישלח לכלא-ושם יפגוש את שר המשקים ושר האופים שבדיוק נשלחו לשם באותו זמן. ואז הוא יפתור להם את החלום. ואז יבא ויפתור את החלום לפרעה, וכך יעלה לגדולה. ויציל את כל מצרים משנות הרעב- ואת כל משפחתו.
הוא ידע שבתוך כל החושך יש אור. רק זה עניין של זמן. לא תמיד מצליחים לראות את זה.
יהודה-ירד מאחיו, הלכו לו אשתו ושני בניו. חשך עליו עולמו. חשב שהכל הלך. מדוע זה קורה לי?
לא הבין. אבל אח''כ הוא הבין. כשתמר כלתו התעברה ממנו. ויצא ממנו המשיח !! והוא זכה להיות מלך על ישראל!!
האור שבתוך החושך-לא תמיד רואים אותו. רק צריך לפקוח את העיניים. לדרות איך ה' יתברך מנהיג את העולם. איך שמסובב הכל.
כתוב שבתחילת העולם היה חושך ואור משמשים ביחד. ועמד וגנז אותו לצדיקים לעתיד לבא. ואיזה אור מדובר. כתוב בחז''ל-שהוא גנז את האור שבתוך החושך. שרק לעתיד לבא נזכה לראות אותו.
תמיד הפרשיות האלו נקראות בחנוכה. מדוע? לפעמים יש חושך ולא רואים את האור.
וחושך על פני תהום-זה יוון שהחשיכו עינהם של ישראל.
יוונים נקבצו עלי.ופרצו חומות מגדלי. היה חושך נוראי, איזה צרות, לא נשאר כלום. אבל בסוף "ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים". מהפח שמן הטהור הקטן הזה נהיה נס גדול לכולם.
וזה הקשר לפרשת וישב-שאם כל ההסתר פנים, וכל מה שיוסף עבר, וזרקו אותו לבור, ומכרו אותו לישמעאלים. אבל הקב''ה עשה שיהיה לו ריח טוב בדרך-ולמה.? מה זה יעזור בכל החושך הזה?
אלא משל למה הדבר דומה-לילד שחלה מאוד, ועבר הרבה סדרות של טיפולים קשים. ואמרו לו שהוא חייב לעבור ניתוח גדול, והוא ממש פחד. ורעד.ולא רצה. ולא ידעו מה לעשות .עד שכשהכניסו אותו לחדר ניתוחים, הוא לפתע חייך. ולמה? כי ראה את אמא שלו מחייכת לו מבחוץ. ראה שעדיין אמא שלו איתו..וזה מה שהרגיע אותו.
יוסף הצדיק היה בחושך, הרגיש כביכול שה' לא מסתכל עליו. לא איכפת לו ממנו. אבל לפתע שהוא ראה שיש לו ריח טוב בדרך. זה נתן לו סימן, שאבא מסתכל עליו. שאבא מחייך לו. ואז הוא הבין שכל מה שהוא עובר זה לטובה. והכל יסתדר בסוף.
כל מהות של חנוכה זה האור שבחושך. אנחנו לוקחים את האור ומאירים את העולם.
חנוכה הוא בא משמן זית . ולמה דוקא זית .? הרי הוא מר. אבל ממנו יוצא האור. סוד האדם בבריאה שתראה בזמן החושך את האור.
והכל היה הכנה לגלות מצרים. ולא הבינו למה.
אם אדם לא עובר את החושך לא יראה את האור. לא יידע להעריך אותו.
סוד הבריאה-את מי שרודפים ה' שומר עליו יותר. כמו הבהמות, שאפילו ששוחטים אותם ואוכלים אותם כל הזמן. הם מתרבים ולא נגמרים. ואילו שאר החיות בקושי יש. כי לא סובלים.
משה רבינו שאל את ה'-הראיני נא את כבודך. תראה לי מה הדרכים שלך. אמר לו –פני לא יראו אלא רק אחורי ייראו. לפעמים אדם חושב שהכל לקחו לו. אבל הוא רואה את הצד ההפוך-כמו תמונה הפוכה. אין חושך בעולם-תמיד יש אור . רק צריך סבלנות.
ולכאורה מדוע היה צריך לעשות נס בפח שמן טהור? הרי טומאה הותרה בציבור?
והיו יכולים להדליק בשמן טמא? ועוד שואל הבריסקרוב-למה צריך מהדרין מן המהדרין?
מה רצו היוונים לעשות בזה שהם טמאו את כל השמנים? אם רצו שעם ישראל לא ידליקו את השמן, היו צריכים לשפוך אותו. ולמה הם טמאו אותו? ואם הם ידעו שטומאה הותרה בציבור-היו צריכים לשפוך את השמן ולא לטמאו? ולמה עשו זאת?
כי ידעו שהדרך לטמא את עם ישראל. אי אפשר בדרך ישירה. אלא צריך הכל בדרך עקיפה. רק ככה אפשר להחדיר את הטומאה של הגויים לתוך עם ישראל.
היוונים, ידעו שהדרך היחידה זה לפרוץ את הגדרות. לשבור את מה שחז''ל גדרו אותנו.
היוונים גזרו שלא ימולו, שלא ישמרו שבת, ולא יקדשו את החודש. ולא הצליח להם. ולכן מה עשו-רצו לגרום לעם ישראל, לחיות בדיעבד. אל תהיה לכתחילה. וזה הפריצה של הגדר.
ולכן תקנו מהדרין מן המהדרין-שזה סייג על סייג. שהוסיפו עוד גדרות, שלא יהיו שום פרצות יותר.
וזה מה שכתוב-יוונים נקבצו עלי. ופרצו חומות מגדלי. לא כתוב שברו. אלא פרצו. וזה ע''י "טמאו כל השמנים". וזה מה שרצו לגרום לנו לחיות בדיעבד.
חנוכה זה האור שיש לכל אחד להאיר. מתוך החושך.
חושך אי אפשר לגרש במקלות. רק ע''י אור. אורה-זו תורה. בלי תורה אי אפשר להלחם בחושך.