מועדי ישראל, פרשת השבוע

לקח מפרשת כי תבא -תזיז את עצמך!!

הפרשה פותחת במצוות הביכורים, והרבה שואלים מדוע בחרה התורה לסיים את במצווה האחרונה הזו? מדוע אדם שייקים מצווה כ״כ פשוטה יסיר מעליו את כל הצ״ח קללות? מה כ״כ מיוחד בה? מה החשיבות של "מצווה אחת" שאדם מקיים בשלמותה.

פרשת כי תבא -תזיז את עצמך!

הפרשה פותחת במצוות הביכורים, והרבה שואלים מדוע בחרה התורה לסיים את במצווה האחרונה הזו? מדוע אדם שייקים מצווה כ״כ פשוטה יסיר מעליו את כל הצ״ח קללות? מה כ״כ מיוחד בה?
אלא התורה באה לומר לאדם מה החשיבות של מצווה, כמה שאדם יכול להשיג ע״י מצווה אחת!!
כמה זכויות הוא יכול לזכות!
לא לזלזל בשום מצווה, אפילו שלכאורה היא נראית פשוטה. שאין אתה יודע שכרן של מצוות

אם היו מתבוננים מה שכותב הגאון מווילנא - שיש עשר קדושות בארץ ישראל שהיא קדושה משאר ארצות. ומדוע? בגלל ג׳ מצוות שיש בה : ביכורים, עומר, ושתי הלחם! זאת אומרת שכל הקדושה של הארץ, והאווירה של ארץ ישראל שמחכים (כמו שאמר הרב דסלר שלקח לו ללמד חצי שנה בחו״ל מה שלמד בארץ בשבועיים) הכל בזכות מצוות הביכורים!!

בא לומר לאדם, אל תזלזל בשום מצווה, אתה אף פעם לא יודע איזה שפע אתה מקבל, ואיזה קללות ודינים אתה מוריד מעצמך בזכות של איזו מצווה שאתה מקפיד עליה.

עכשיו שנמצאים בחודש אלול זה זמן של התחזקות לא משנה מה אדם יתחזק, העיקר לתפוס במשהו, לקבל על עצמך איזו קבלה, מצווה שתתחזק בה יותר, אם זה כוונה בברכות, בתפילה, להוסיף בלימוד תורה בכל דבר שאתה יכול. העיקר לתפוס במשהו..

כמו שמספרים על איזה אחד שקיבל שיתוק ברגליים, והלך להרבה רופאים ולא מצא מזור למחלתו.
אחרי כמה חודשים שהרופאים התייאשו ממנו, פתאום הוא התחיל להזיז את הרגליים. מייד כולם באו ועשו סעודה גדולה. שאל אותם אחד האנשים, מה כ״כ התלהבתם מזה? הרי הוא עדיין לא יכול ללכת. רק הזיז קצת את הרגליים.
אמרו לו : עכשיו שהוא הזיז זה כבר סימן טוב, שהרגליים התעוררו, ובע״ה עוד הוא ילך על רגליו.

כך אותו הדבר, אנחנו צריכים רק להזיז את הרגליים, להתעורר קצת. לשנות הרגלים. לעשות משהו עם עצמינו. אנחנו לפעמים רדומים. לא זזים. משותקים.
לא מצליחים להשתנות, לא מצליחים לזוז לשום מקום.
נשארים כמו שאנחנו ולא מתרוממים.
אם נזיז את עצמינו ולו מעט.. אז בע״ה עוד נגיע רחוק.
תזיז את עצמך, ובע״ה עוד תראה שאתה רץ..
המשנה באבות אומרת - העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד. העושה עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. 

שואל ר׳ אליהו לופיאן - מדוע המשנה הייתה צריכה לומר ״מצווה אחת״ הרי ברור שמצווה זה אחת. שהרי לא כתוב מצוות ברבים. וכן - עבירה אחת. מדוע המשנה הדגישה ״אחת״? 

אלא אומר הלב אליהו -יש אדם שיש לו משפט גדול- ולא ידע מה לעשות, באו אליו ואמרו לו שיש איזה עורך דין מומחה מאוד, שהוא יכול להפוך אנשים חייבים לזכאים. שאל אותם: איך אפשר להשיג את אותו עורך דין? אמרו לו : הוא לוקח הרבה כסף, אתה צריך למכור את הדירה שלך בשביל לשלם לו. כי הוא מספר אחד בארץ. 

כך אותו הדבר, אדם שמקיים מצווה מסויימת בהידור רב, שלא משנה מה עובר עליו, הוא לא מוותר על אותה מצווה. אותה מצווה נהיית בשבילו ״אחת״ 

הוא קונה לו פרקליט אחד - איזה פרקליט? הכי טוב שיש מיכאל שר ישראל. כמו שאומרים בנעילה מיכאל שר ישראל. הוא הסנגור של עם ישראל. הכי מומחה שיש שיכול לעזור לאדם להינצל מהמשפט. 

ולהיפך - אם אדם עיבר עבירה ״אחת״ שהוא מקיים איתה בהידור ולא מוותר עליה ולא מצליח להתנתק ממנה. ח״ו קונה לו, קטיגור אחד. שזה השטן בכבוד ובעצמו, זה שהצליח להחטיא ולהפיל את האנשים הכי גדולים. 

מכאן רואים מה החשיבות של מצווה אחת שיכולה להציל את האדם ביום הדין. 

ונסיים במה שכתב הרמב''ם בסוף מסכת מכות -על המשנה: רצה הקב''ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
ביאר הרמב''ם- שהקב''ה רצה לזכות אותנו, ולכן הוא נתן לנו כ''כ הרבה מצוות, כדי שנוכל לבחור מבינהם איזה מצווה אחת, שנוכל לקיימה בשלימות! ואז בזכותה נזכה לחיי העולם הבא. רק שנדע ונבין מה החשיבות של מצווה אחת!
אסור לאדם לזלזל בשום מצווה. לפחות לתפוס משהו אחד שנקיים אותי כמו שצריך. שיהיה לנו פרקליט טוב ליום הדים הקרב ובא. 

ה׳׳ יזכינו!!

קישור מקוצר לכאן: https://www.haravlasry.com/?p=1288