שביעי של פסח – מדוע חוגגים?

שביעי של פסח - קריעת ים סוף
לכאורה מדוע אנחנו חוגגים חג שני של פסח? מה היה חסר בחג הראשון? למה צריכים לחגוג שוב?
ועוד צריך להבין מדוע הקב״ה היה צריך לנסות את עם ישראל בנסיון של קריעת ים סוף? הרי יכל להראות להם שפרעה מת ע״י שיבלע באדמה או שיקבל מטר של אבנים מהשמיים. למה דוקא ע״י קריעת ים סוף?

אלא- עם ישראל יצאו ממצרים , עם שלם שהאמינו בקב״ה . אבל עדיין היו צריכים להגיע להכרה בבורא עולם! להכיר שה׳ יתברך הוא כל יכול. ואין עוד מלבדו. כמו אדם שיצא מבית האסורים לאחר 10 שנים, אמנם הוא יצא לחירות פיזית ומרגיש חופשי אבל עדיין קשה לו לחזור למציאות אחרת של עולם מתוקן. הוא עדיין שקוע בתאוות, ברצונות שלו לחזור לגנוב ולפשוע.
עם ישראל אמנם יצא ממצרים אחרי כ״כ הרבה שנים של עבדות אבל עדיין היו צריכים להגיע להכרה ברורה בקב״ה.
אמנם הם יצאו ממצרים, אבל עוד לא הוציאו את מצרים מהם. בדם הבעל שם טוב.
עם ישראל ראו ניסים גלויים, ראו ישועת אלוקים מול עיניהם אבל עדיין היו צריכים להראות שהם מאמינים בקב״ה גם כשקשה, גם שלכאורה אין סיכוי לצאת מפה חיים . כשהכל תקוע ויש לחץ, אדם מאבד עשתונות. לא יודע מה לעשות. פה האמונה של האדם נמדדת. האם אתה מאמין בבורא עולם רק כשנח לך, רק כשמסתדר לך? או גם שיש קשיים? גם שיש חושך ערפל. כאן מבחן האמונה של האדם.
ולכן הקב״ה העמיד אותם מול ים סוף לראות ולבחון את האמונה שלהם. לראות אם הם עדיין מאמינים בו או לא.
אנחנו אומרים כל יום שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד
ה׳ זה מידת הרחמים. אלוקים זה מידת הדין:
אדם כל יום צריך לשנן לעצמו -שהקב״ה הוא ה׳ אחד גם כשהוא במידת הדין, שיש חסד, שיש הצלחה, שהכל הולך טוב. וגם שיש מידת הדין, שיש קשיים ובעיות בחיים. גם הוא ה׳ אחד.
וכן כתוב- ואתם הדבקים בה׳ אלוקיכם חיים כולכם היום. לא רק להדבק בקב״ה כשהוא ה׳ -מידת הרחמים. אלא גם שהוא אלוקיכם.
ולכן אנו אומרים בתפילה אני ה׳ אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. להיות לכם לאלוקים.
אם אתה רוצה להגיע לאמונה בבורא עולם, שהוא יוציא אותך מהמייצרים שלך זה רק כשאתה מאמין בו כשהוא ה׳ והוא אלוקיכם.
הקב״ה רצה לראות מה עם ישראל עושים מעצמם, כמה הם באמת מוכנים לעשות מסירות נפש.
עד עכשיו הם השתמשו בזכות אבות, אבל עכשיו הגיע התור שלהם לעשות מעשה.
כמו אדם שמקבל הלוואה מהבנק, נותנים לו אפילו שיש לו חיבה בבנק. על סמך זה שיש לאבא שלו כסף. אבל כשנגמר לאביו הכסף באים אליו ומבקשים ממנו בטחונות של עצמו.
לכן הקב״ה אמר למשה רבינו , מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל וייסעו. אני מצידי רוצה לעשות להם נס ואני מוכן לבקוע להם את הים. אבל אני רוצה לראות מה הם עושים בשביל כך!!
אדם רוצה לראות ישעות מבורא עולם, צריך לעשות צעד מצד עצמו. להראות דהוא באמת רוצה להשתנות. באמת רוצה להתקרב. ברגע שהוא מראה ועודה מעשה מצידו, אז מתחיל לראות איך הכל נפתח ומקבל שפע והצלחה. אבל קודם כל צריך לעשות מעשה בשביל כך.
היו ארבעה כיתות בים סוף, חלק אמרו נתנה ראש ונשובה מצריימה. כת אחת אמרה ניפול לים, חלק אמרו נילחם במצרים. והכת האחרונה אמרה נתפלל.

לפעמים אדם נמצא במצב שהוא עומד מול ים סוף של עצמו, הכל סגור מכל הכיוונים. יש נסיונות, יש קשיים. לא מצליח לצאת מהמייצרים שלו. לא יודע לאן לפנות. הוא מנסה למצוא דרכים לצאת מהמצב הזה. יש אדם שהוא מחליט להלחם עד הסוף עד שהוא ינצח את מה שמפריע לו לקרוע את הים סוף שלו. ויש אדם שהוא נופל לייאוש ופשוט מחליט להכנע וליפול למיים. אין לו כח להלחם. ויש אדם שמעדיף לחזור חזרה למקום שהוא היה שם, אפילו שלא טוב לו שם. הוא יודע שיש לו שם הרבה קשיים ונסיונות, והוא רצה לברוח משם לצאת לחירות אבל אין לו כח לעמוד מול הנסיון החדש. לכן עדיף לו לחזור למייצרים שלו.
ויש אדם שבאמת לא מוצא דרך לצאת ממצבו אז הוא פשוט מרים ידיים לשמיים ומתחיל להתפלל לבורא עולם שיעזור לו לצאת מכאן לחירות.
משה רבינו מייד עונה לארבע הכתות, לשנים הראשונות הוא עונה, לא שייך לחזור למצריים או ליפול למיים. כי עד שיצאנו לחירות לא שייך ליפול לייאוש או לחזור חזרה לאותו מקום.
רק נשאר אולי להלחם בנסיון או להתפלל לבורא עולם שיושיע אותך. אבל גם את זה משה שולל כי הקב״ה אומר לו מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל וייסעו.
אין זמן לתפילה. אני רוצה לראות מסירות נפש מצד עם ישראל. יש זמנים שבורא עולם רוצה לראות אותך קופץ למים. עושה צעד משמעותי בחיים.
אם אדם מראה לקב״ה שהוא הולך אחריו באש ובמים ולא שואל שאלות. אז מייד רואה איך ה׳ יתברך שולח לו יד, ועוזר לו לצאת מהמייצרים שלו. ופותח לו דלתות של שפע וברכה. שאז הוא זוכה לראות ישועת אלוקים.
ה׳ יזכינו!!