מהות השמחה בחג הסוכות!

מהות השמחה בחג הסוכות!

לכאורה יש להבין על מה אנו שמחים בסוכות? מדוע התורה מצווה, ושמחת בחגיך והיית אך שמח?
מה זה שונה משאר השנה שצריך להיות בשמחה, עד שהתורה אומרת תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב. וא''כ מה מיוחד בחג הזה?
ועוד צריך להבין- איך אפשר לשמוח בככל? כשיוצאים מהבית, ויושבים בסוכה מעץ. מה משמח בזה?
ועוד- מה כל העניין בדפנות של הסוכה? והסכך?

אלא אפשר לבאר- כל מהות השמחה שיש לאדם, נובעת מכך שהוא מרגיש התרחבות מסוימת כתוצאה מסיפוק כשהשיג משהו. כמו אדם שהרויח סכום של כסף מסויים. וכשאדם מגיע להכרה שמה שיש לו זה מספיק לו ולא מחפש עוד להשיג דברים, אזי מגיע לשמחה אמיתית. אבלמה שגורם לעצבות זה כשאדם לא משיג את מה שיש לו. ותמיד רוצה עוד. לא מספיק לו אף פעם, אפילו שיש לו כסף, בית, מכונית. שואף תמיד לקבל עוד. ולכן אפילו שיש לו הרבה, לא מספק אותו.

חג הסוכות בא לומר לנו –צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. תבין שכל העולם הזה, הוא עראי. אין בו ממשות . כל מה שאתה משיג כאן זה רק לצורך עבודת ה'. לקבל כלים שיעזרו לך להמשיך. אבל מי שתמיד חושב להשיג ולקנות, ולאגור. אף פעם לא ירגיש שמחה אמיתית. אולי יכול לשמוח לרגע, אבל זה לא באמת הוא שמח. כי יש לו חובות, יש לו טרדות. אין לו שלמות בשמחה שלו.

מסופר על החפץ חיים – על העשיר שהגיע לביתו של החפץ חיים וראה אותו יושב על איזה כיסא רעוע, ושולחן נופל. ושאל למה. שאל אותו החפץ חיים-איפה הספות שלך והשולחן. למה לא הבאת אותם? אמר לו לא צריך כי באים לעשות עסקים והולכים. אמר לו-כך גם אני.
היינו כחולמים- אדם חולם שיש לו כסף, דירה, רכב. הכל. פתאום הולך, לא נשאר לו כלום. רק תורה ומעשים טובים. העולם הזה ממש כמו חלום.

וכמו הסיפור על איזה בן מלך , שהיה חולה מאוד, והוא ממש היה על סף למות. ולא מצאו תרופה למכתו. והיה כ''כ חולה, ומדוכא, מרה שחורה הייתה לו. ולא הצליח לצאת מזה. עד שאמרו למלך- התרופה שלו, שימצא מישהו שמח, וילבש את החולצה שלו, ואז הוא יהיה שמח, ויתרפא ממחלתו. מיד ציווה המלך לשלוח לכל רחבי המדינה אנשים שיחפשו מי יכול למצוא חולצה של אדם מאושר.

הלכו וחיפשו, באו למנהל בנק- שאלו אותו, אתה מאושר? אתה שמח? אמר להם-איך אני יכול להיות שמח? יש לי טרדות, וחובות, ואני כל הזמן טרוד בעסקי. הלכו למתווך דירות, לאנשי נדל''ן שאלו אותם אתם מאושרים? אפשר לקבל את החולצה שלכם? אמרו להם –איפה, הלוואי. אין לנו יום ולילה. כל היום עסוקים. בלי מנוחה. לא מצליחים כל הזמן. הלכו למוכרי יהלומים-שאלו אותם אתם מאושרים. אמרו להם- אנחנו כל היום מפסידים, והבורסה יורדת. וכל הזמן מחפשים להרוויח. אין לנו אושר אמיתי.
לא היה ברירה ,וכמעט התיאשו. לא מצאו מישהו שבאמת מאושר ושמח. לפתע בדרך ראו איזה אדם שיושב על שפת הנהר, ושר לעצמו ודג דגים. שאלו אותו אתה מאושר? אמר להם- בודאי, אין שמח ממני. יש לי את כל מה שאני צריך. אוכל ושתיה. ומקום לינה. אמרו לו- אפשר לקבל את החולצה שלך? אמר להם –אין לי חולצה. אני מצטער. כי אם היה לי חולצה לא הייתי מאושר ושמח, כי הייתי טרוד כל הזמן לגהץ ולכבס. ושמא תתלכלך.
מכאן רואים, כמה שאדם יש לו פחות, ולא דורש יותר תענוגות והנאות, הוא יותר שמח ומאושר. כי מי שמרגיל את עצמו לחיות ברמה גבוהה, לא יכול להיות שמח שמחה אמיתית.

הגמ' מספרת בכתובות-(סז:) שפעם מישהו בא לר' נחמיה, ואמר לו- רבי פרסני. אמר לו- במה אתה סועד. אמר לו –בבשר ויין. נתן לו עדשים. ולחם. ומת אותו עני. אומרת הגמ'- אוי לו לזה שהרגו לנחמיה.
סיפר הרב גלינסקי. על איזה אדם שאמר לו שהוא צריך להחליף את המגבעת. אמר לו אם אני יחליף אותה אני יצטרך לשלם מליון שקל. שאל אותו מדוע? אמר לו : כי אז יצטרך להחליף את החליפה, כי לא יפה להיות עם כובע חדש וחליפה ישנה. ואז גם את הנעליים. ואז גם לאשתו יצטרך לקנות בגדים חדשים, ואז גם את כל הדברים בבית יצטרך לחדש, כי לא יפה להיות בבית ישן . לכן לא שווה להתחיל בכלל. העיקר להיות שמח במה שיש. זה לא הדברים שיעשו את האדם שמח. אולי לזמן מה, אבל לא יגיע לשמחה אמיתית. כי שמחה אמיתי באה לאדם שיודע להסתפק במועט ובמה שיש לו.

ולכן התורה באה ואומרת – ושמחת בחגיך. ואיך אפשר לצוות עלינו להיות שמחים.? הרי זה קשה מאוד. אלא –היית "אך". אם תמעט את עצמך, אז תהיה שמח.
כל מה שאדם עצוב, כי מחשיב את עצמו, ואז צריך להראות טוב, רכב טוב, דירה נאה. ואם אין לו אז הוא עצוב. אם נמעט את עצמינו אז נהיה שמחים באמת.

ועוד אפשר לומר שהשמחה בחג משום מחילת עוונות- כל מה שאנו צריכים לשמוח בחג הסוכות זה משום שאנו שמחים שנמחלו לנו כל העוונות. וזה התשובה מאהבה שיש לנו בחג הזה. שהעבירות שלנו נהפכו לזכויות.
כמו שר׳ יונה כותב – שיתכן שהקב״ה מוחל לאדם על העבירות אבל אין חפץ ה׳ בו. לכן אחרי ראש השנה וכיפור שהתפללו וביקשנו סליחה ומחילה, אין אנו יודעים עדיין אם הקב״ה חפץ בנו.
לכן כשאנו רואים שה' מחבק אותנו ואוהב אותנו, זה נותן לנו שמחה ואושר אמיתי.
וזה המהות של הסוכה –צילא דמהמנותא. ממש להיות בצילו של ה' יתברך.

ולכן כשיש גשמים בסוכה, צריך לצאת, כי זה מראה שה' לא רוצה בסוכה שלנו.
ולכן הקב''ה בא ואומר לנו לבנות סוכה זכר לענני כבוד, ולסוכות שהושיב את בני ישראל. ולמה דוקא זכר לזה ולא למן ולבאר. כי שם זה התלוננו. וגם מן ובאר לא יכולים בלעדיו. אבל ענני הכבוד יכלו לחיות בלעדיהם, וזה היה כדי להקל מעליהם את הדרך. וזה הראה להם את האהבה שיש לבורא עולם. כמה הוא דואג להם עד לפרטים הקטנים. אוכל, שתיה, נעלים. ביגוד. מיזוג אוויר. הכל.
וזה השמחה שיש לאדם שיודע שהקב''ה דואג לו תמיד לכל מחסורו, עד לדברים הכי קטנים שצריך.

ולמה אנו עושים דפנות- 2 ושלישית אפילו טפח, זה מראה על בורא עולם שמחבק אותנו. כמו יד שיש שתי חלקים בזרוע ועוד פרק יד עצמו. שזה כמו הדפנות של הסוכה.

למה אנו שמחים 7 ימים? ולמה הסוכה צריכה להיות דוקא תחת כיפת השמיים?
כי סוכה היא כמו חופה. ה' יתברך מתחתן איתנו. רוצה אותנו בחזרה . ולכן צריך שיהיה תחת כיפת השמיים. רק אנחנו ובורא עולם. ולכן שמחים 7 ימים. כמו ימי שבע ברכות.
בנוסף לכך - יש לנו 7 אושפיזין שיושבים איתנו במהלך כל ימות החג!!

ואז מגיעים לשיא שמחה –זה שמחת תורה, שזה נגילה ונשמחה בך –בתורתך. שרוקדים עם הספר תורה, שזה אורייתא וקודשא בריך הוא וישראל – חד הוא. שאין לנו שום דבר בחיים בלי התורה.
וזו השמחה הכי גדולה שיכולה להיות לנו!!
אשרינו שזכינו להיות עם בורא עולם!! ולשמוח בו ובתורתו!!
אמר הבעל שם טוב - על הפסוק : ״ כי בשמחה תצאון״ אדם שרוצה לצאת מכל הבעיות שלו, והקשיים. רק ע״י שמחה!!
בואו ונשמח וננצל את הימים האלו לשמוח במה שיש לנו, ולהסתפק במועט. ונתחבר יותר לתורה ולקב״ה . ואז נזכה להיות בשמחה תמיד כל השנה!!
אמן!!
חג שמח לכולם!!