טו' בשבט- כי האדם עץ השדה -מה הדמיון בין האדם לעץ? מה אפשר ללמד מהעץ לחיים שלנו?
איזה עיצה יש לשיפור הזוגיות, והתמודדות בקשיים בחיים.
טו' בשבט- לצמוח מאפס:
כולנו נחגוג מחר את חג טו' בשבט, ראש השנה לאילנות!
ידוע הפסוק- כי האדם עץ השדה. וכולם מנסים למצוא את הדמיון בין האדם לעץ.
ישנו תכונה מאוד מיוחדת שיש בעולם הצומח, שאנחנו יכולים ללמד ממנו לחיים שלנו.
הרי ידוע ששום דבר לא יכול לצמוח בלי שהגרעין לא נרקב. רק אחרי שהוא עובר תהליך של ריקבון אזי רק הוא יכול משם לצמוח ולפרוח.
ולמה זה ככה?
כי כל זמן שהגרעין לא יודע לוותר על עצמו, להפוך לכלום, לא יכול לצמוח ממנו שום דבר. כי רק דבר שיודע לצמצם את עצמו, לשים את עצמו בצד, לוותר כביכול למען האחר, רק משם אפשר לפתח דברים.
וכן בחיי האדם, רק אדם שיודע לוותר, להוריד מעצמו, לתת לשני, אז יכול לפתח זוגיות טובה, שותפות בעבודה, וכן כל דבר שרוצה להצליח בו, צריך לדעת לוותר, לשמוע לשני. לקבל דיעה אחרת. ואז משם אפשר לפרוח למעלה.
וכן בעבודה שלנו עם הקב''ה, רק אדם שיודע להיכנע, לוותר, לא לדעת הכל. רק אדם שעושה ומקיים את המצוות בלי לשאול הרבה שאלות, בלי לחקור ולחפש טעמים ומקורות. רק הוא יכול להתקדם הלאה בעבודה ה'.
תמיד תזכור, רק מתוך ריקבון -באה הצמיחה, הישועה. תן לחיים לגעת בך , תן לזמן לעשות את שלו. אל תתנגד, אל תישאר בעמדתך, כי כך לא תגיע רחוק, ולא תוכל לפתח שום דבר בחיים.
כל דבר בחיים יש לו עליות וירידות, אדם כל החיים צריך להיות במצב שהוא מתמודד, פעם למעלה ופעם למטה.
כמו במוניטור של הלב, קו עולה וקו יורד. כי אם הקו ישר, ח''ו זה מראה על מוות.
חיים אמיתיים -זה עליות וירידות. ודוקא מתוך הירידה באה העלייה.
הזריחה באה דוקא מתוך החושך המוחלט , אישה יולדת תינוק -דוקא אחרי כאבים איומים. כי כל דבר שמתפתח וצומח בחיים -בא מתוך הקושי.
וכן בחיי זוגיות, אין מושלמות, תמיד יש עליות וירידות. אחרת הכל יבש. רק צריך לא לאבד עשתונות, ולאבד תקוות.
וכן העץ, אף פעם לא עומד ישר , אלא תמיד מוציא ענפים לכל הכיוונים . ענף שגודל ישר, הוא מתייבש ולא מתפתח. ובסוף נשבר.
צריך ללמד מעץ השדה -שרק ע''י ריקבון, מצב של נפילה, יוצאת הצמיחה.
וכן בעבודת ה' – תמיד יש נפילות , כשלונות, לא להתייאש, לנסות שוב, כי דווקא מתוך הנפילה, אפשר לצמוח ולגדול.
תלמד לוותר, להבליג, להוריד את הראש. לא להיות עקשן , לעמוד על שלך. לדרוש למושלמות. כי ככה אי אפשר לצמוח ולגדול. כי בסוף נשברים.
לפעמים נמצאים במצב של ריקבון, שלא הולך , שכולם דורכים עלינו , לא נשאר כלום. מנסים למצוא דרך ולא הולך. אבל בדיוק ברגע הזה, הקב''ה מפתח לנו עץ נפלא -מצמיח לנו ישועה שלא חלמנו עליה.
רק צריכים הרבה סבלנות ואמונה בבורא עולם!
לכן סדר "זרעים" נקרא "אמונה" -כי בלי אמונה אי אפשר להצמיח כלום!
אם נדע לוותר, להוריד מעצמינו את כל הקליפות, אזי יום אחד -נצליח לראות את העץ שלנו גודל ופורח ומלבלב.
טו' בשבט שמח!!