יום הושענא רבה! החותם האחרון! מדוע נקרא בשם זה? למה ערים כל הלילה? מדוע חובטים בערבה 5 פעמים? מדוע מקיפים את התיבה 7 פעמים? כל מה שרציתם לדעת על היום הקדוש הזה!
הושענא רבה - החותם האחרון!
למה נקרא בשם זה? מה הכוונה רבה?
ועוד צריך להבין מדוע צריך את כל ההתמשכות הזאת. את הכתיבה בראש השנה, ואח''כ חתימה ביום כיפור? ואח''כ שליחת הפתקים בהושענא רבה.? למה לא מספיק ראש השנה וכיפור? מתי נשלחים הפתקים?
מדוע מקיפים את התיבה 7 פעמים? ומדוע עושים חבטת ערבה?
כל מה שצריך לדעת לפני יום הקדוש הזה:
אומר האר''י ז''ל שהפתקים נשלחים בכתר שבקדושה במוסף של שמיני עצרת.
ויש שעת רצון מאוד גדולה בשעת חצות. לכן צריך לסיים את ספר דברים לפני חצות.
ולמה כל זה? הרי יתכן שאדם יתפלל כל כך חזק, בראש השנה, וכיפור. ויהיה דומה ממש למלאך. ואח''כ חוזר לסורו, ולא יודע בכלל מהיום הקדוש הזה. הושענא רבה. רוב האנשים בעולם לא שמעו על כך בכלל. וא''כ צריך להבין מה המשמעות של היום הזה. ומה אפשר להשיג בו.
אומר המדרש- שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך. –כי עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה.
כחותם על ליבך-זה יום הכיפורים, שאדם עושה תשובה אמיתית מהלב.
כחותם על זרועך, זה הושענא רבה. שאנחנו אומרים הושענא- עם הלולב. למענך אלוקינו.
מדוע נקרא בשם הזה-הושענא רבה?
עוד מצינו שנקרא הקידוש של הבוקר של שבת-קידושא רבה. ולמה? כי אין בו שתי ברכות כמו הקידוש של הלילה. אלא רק בורא פרי הגפן. ולכן זה לשון סגי נהור. שזה קידוש גדול.
אבל כאן זה לא נקרא בלשון סגי נהור, אלא ממש זה הושענא רבה. ולמה?
יש אומרים בשם האר''י שהכוונה שאנו מבקשים מהקב''ה, שיושיע אותנו ביום ה-נא' . שהוא היום החמישים ואחד, שאנו מתחילים את כל הימים נוראים, מראש חודש אלול עד היום.
יש כאלו אומרים שהוא נקרא כך- על שם שמרבים בו בתפילה.
ויש אומרים שנקרא רבה, משום שצריך ישועה גדולה ביום הזה, משום שביום כיפור אנשים מתחילים וצמים ועושים תשובה . ואחרי שנחתם הדין, עוד אפשר לשנות. אבל ביום הזה של הושענא רבה, אי אפשר לשנות ואנשים באים מתוך צחוק וקלות ראש ואינם שמים לב, לקדושת היום. ולא יודעים שהחותם האחרון של הלילה הזה, הוא קובע הכל. בין לטוב, ובין לרע חס ושלום.
כי יום כיפור באים בהכנה, ומקבלים הרבה קבלות. ואז הקב''ה אומר-בא נראה אם אתם עומדים בכל מה שקיבלתם על עצמכם. ונתן לנו עוד י' ימים.
ולכן כתבו הראשונים ומובא ברמ''א שבלילה הזה, מי שרוצה לראות את הצל שלו עם הלבנה. אם יש לו צל סימן שהוא יחיה ואם אין לו, סימן שיקרה לו משהו רע בשנה הקרובה. או שימות. ח''ו.
וזה מה שכתוב בשיר השירים- שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך. יש שתי חותמות אחד שהוא בנעילה ביום הכיפורים. ואחד שהוא בלילה הזה, אחד הוא חותם על ליבך, שזה תלוי בליבו של האדם אם עושה תשובה או לא. והשני הוא חותם שמגיע על ידי לולב. על זרועך.
הכל הולך אחר החיתום. הכל נקבע ביום הזה!!אנשים לא מכירים ולא יודעים שיכולים עדיין לשנות.
הקב''ה אינו וותרן. כמו שהגמרא אומרת- כל האומר הקב''ה וותרן יוותרו מעיו. וחנותי את אשר אחון ורחימתי את אשר ארחם. שמי שרוצה לחזור אליו הוא מרחם ומושיע אותו.
עכשיו שעת המבחו האמיתי, לראות את כל ההבטחות שהאדם הבטיח לפני הנעילה. וביום כיפור. כמה התפללנו וביקשנו חיים. למענך אלוקים חיים. ופתאום כולם חזרו לסורם, ועזבו ושכחו הכל.
אבל לא יודעים למה כל מה שביקשו בימים נוראים, לא מתקיים. איפה כל התפילות והבקשות. ה' רוצה למלאות בקשתם. כי היו צדיקים באותה שעה. אבל לא יודעים שמחכה לראות אם עדיין הם רציניים. והם מוכנים לעשות שינוי אמיתי.
לכן נתן לנו את הלילה הזה שאנו יכולים עוד לתקן ולשפר את מעשינו.
ולכן הוא נקרא בשם הושענא רבה, כי הוא יום מאוד גדול.
ולכן כותב האר''י שחייבים לסיים את כל ספר דברים, עד חצות. לפחות.
אומר האדמור מצאנז - שכמו בקרב שאדם נלחם עם חבירו, מי שנותן את המכה האחרונה הכי חזקה הוא מנצח. כל אותו דבר, לאחר שאנו אמרנו סליחות במשך 40 יום, ועברנו את ראש השנה ויום כיפור, היום האחרון של הושענא רבה, צריך לתת מכה אחרונה ליצר הרע . ואז נוכל לנצח אותו.
הזוהר כותב- שבשבועות יש קפידא גדולה מי שלא נשאר ער בלילה הזה. אבל בלילה של הושענא רבה אין קפידא מי שלא נשאר. אבל למה נשארים? כי זה הלילה האחרון של החתימה.
ולמה כל המשכה הזאת? למה ה' לא כותב וחותם באותו יום? הכל בבת אחת?
זה כמו אמא שקוראת לבן שלה, ולא מגיע, והיא סופרת לו כמה פעמים לפני שהיא נותנת לו מכה. וככה מושכת כמה פעמים. כי לא רוצה לתת לו מכה.
וכך הקב''ה, לא רוצה לתת מכות לעם ישראל. לא רוצה לחתום אותם למיתה או לחיים לא טובים. כי אוהב אותנו. מנסה לתת לנו אפשרות עוד לחזור בתשובה. מנסה שנשוב אליו. ואנו מנסים לשוב. ואנו מבטיחים הכל. ובסוף לא עושים כלום. כמה ה' מחכה לנו. כמה אפשרות נותן לנו לשוב אליו.
יש תיקון כרת בלילה הזה, כותב הרב פעלים – שסגי בתיקון אחד לכל הכריתויות.
אומר ר׳ שלמה קלוגר - שיום הכיפורים, מכפר על כל החטאים שאדם עשה ביום. והודענו רבה הוא בלילה, מכפר על כל העבירות שאדם עשה בלילות.
ולכאורה מדוע יום הושענא רבה נקבע בחג הסוכות? הרי אם זה יום הדין שבו נחתם החותם האחרון היה מן הראוי לשים אותו לאחר יום כיפור. ולא בסוכות שזה ימים של שמחה?
ועוד צריך להבין איך התורה מצווה אותנו לשמוח בחג הסוכות? ושמחת בחגיך, והיית אך שמח, ושמחתם לפני ה׳. הרי אם אדם לא שמח איך אפשר לצוות אותו?
אלא משל למה הדבר דומה - לאדם שהסתבך הפרשייה מסובכת שהעונש על כך הוא לפחות מאסר עולם בכלא. ולא ידע מה לעשות, התחיל לבדוק כל מיני עורכי דין טובים. עד שמצא איזה עורך דין מומחה מאוד. אבל מאוד יקר. מה עשה? מכר את הדירה שלו, והשקיע הכל בעורך דין הזה שיוציא אותו זכאי במשפט הקרב ובא. והנה כמה ימים לפני המשפט העורך דין אומר לו שהוא חייב ליסוע לחו״ל בדחיפות. אמר לו : אתה רציני?? למה עכשיו? מכרתי את הבית שלי בשביל המשפט הזה. מה אני יעשה? אמר לו : יש לי עורך דין אחר שהוא יכול להחליף אותי.
לא הייתה לו ברירה, והתחיל להראות לעורך דין הצעיר את כל התיק שלו. ראה מייד שהוא לא יודע מימינו ומשמאלו. הגיע יום יום המשפט - התובע הציג את כל התביעה וההוכחות נגדו. והגיע התור של העורך דין לייצג אותו. התחיל לגמגם, ולומר כל מיני מילים לא במקום. הנתבע ישב שם ופשוט לא ידע את נפשו. בטח עכשיו יגזרו את הדין לחובה.
לאחר חצי שעה השופט אמר שהוא תכף חוזר. וכשחזר אמר : יצאת זכאי!
אמר הנתבע לעורך דין, איך יכול להיות שיצאתי זכאי??! הרי לא אמרת כלום , גימגמת, לא הבאת שום ראיות להראות את חפותי.
אמר לו : השופט הוא סבא שלי, ולכן הוא פסק את דינך לטובה.
אנחנו באים בחג הסוכות ויושבים עם ה׳ יתברך במהלך כל ימי החג ביחד בסוכה, אוכלים ושותים וישנים עם הקב״ה. ממילא לכן קבעו את הושענא רבה באמצע סוכות, כי השופט הוא אבא שלנו, הוא קרוב אלינו עכשיו יותר מתמיד. ובעה יגזור ויחתום את דיננו לטובה.
וזה השמחה שיש לנו בחג הסוכות שהתורה מצויה אותנו לשמוח, שזכינו להסתופף בצילא דמיהמנותא עם בורא עולם.
למה אנו מקיפים את הבימה עם הספר תורה? ולמה אומרים הושענות?
יש שכתבו-שהקפה זה דבר שלא נגמר, כך בא לרמז לאדם שהתורה לא נגמרת, ולא מסתיים אף פעם הרוחניות. תמיד ממשיכים. ומי שלא הספיק בהקפה הראשונה, יכול תמיד להצטרף באמצע הסיבוב.
כנגד חומות יריחו שהקיפו אותה 7 פעמים והפילו אותה . זה נותן כח.
למה עושים סיבוב כל פעם שמוציאים את הספר תורה- זה אומר שזה מקיף את האדם כל הזמן. וזה סימן שהקב''ה שומר עלינו על ידי התורה כל הזמן.
ולמה 7 סיבובים היו ביריחו? כי ה' אמר שמי שיבנה את יריחו הוא ימות ובנו ימות. וחיאל בית האלי בנה ומתו לו 7 בניו.
ומהיכן ראינו ש7 פעמים זה מוריד את הקליפות?
הגמ' אומרת בקידושין-כט: ורב אחא היה שם. וראה שד עם 7 ראשים. וכל השתחוויה שעשה ירד לו ראש. ואסור לאדם להכניס את עצמו למקום סכנה- תענית כ. והוא ישן בבית הכנסת ואסור אם לא קדוש.
ולכן הקיפו את יריחו כדי להוריד את הקליפה והכוחות הטומאה שהיתה שם. שהיו עובדים לשמש ולירח.
למה קוראים חומש דברים? כי הוא הספר החמישי והכל סביב חמש ולכן לוקחים גם חמש בדי ערבה כי זה כנגד שם אלקים וכנגד מנצפ״ך שאלו גבורות שממתיקים אותם וכמו שיש בכיפור חמש תפילות ונחתמים בנעילה כל כאן נחתמים בספר החמישי וכן ספר תהילים חמש ספרים,
למה דוקא ערבה ולא הדס כי היא רומזת לפה של האדם שבו תלוי כל חייוץ לטוב ולרע כל הבעיות והגזירות באים בגלל הפה של האדם שיכול להחריב עולמות וכן להיפך אם מתפלל או חומד תורה, ובא לרמז שצריך להכות על הפה לדעת שלפעמים צריך לסתום את הפה.
כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצויה לא לומר דבר שלא נשמע, ולכן יש פ׳ פתוחה ויש פ׳ סגורה, שפעמים שצריך לסגור את הפה ולפעמים לפתוח,
והלילה הוא כנגד דוד המלך עליו השלום, וכמו שערים בליל שבועות כי זה יום פטירתו, כך ערים בלילה הזה,
כתב האר״י שבחצות הלילה נחתמים הפתקים ולא נמסרים עד למילה אחד שבקדושה במוסף
שבשמיני עצרת.
בואו מנצל את היום האחרון הקדוש הזה!! שחותם את כל הימים הנוראים שעברנו!
לא נשכח את כל מה שקיבלנו על עצמינו, כל התשובה שעשינו והתפילות שהתפללנו,
נזכור את המילים שזעקנו : למענך אלוקים חיים!
לא לשכוח את הימים הנפלאים האלו, שישבנו בצילא דמיהמנותא 7 ימים, עם בורא עולם, ועם האושפיזין. ניקח את הימים האלו לכל השנה!!
ובע״ה ה׳ יתברך יחתמנו לחיים טובים ולשלום!!
גמר חתימה טובה ופתקא טבא!!