פרשת השבוע

פרשת ויחי: מדוע מברכים את הילדים "כאפרים וכמנשה"?

מדוע אנחנו מברכים את הילדים כל ערב שבת. כאפרים ומנשה? מה הם זכו? למה לא מברכים אותם שיהיו כמו האבות הקדושים?
מדוע שאל יעקב אבינו את יוסף -מי אלה לך? וכי לא ידע שהם בניו? מה עונה לו יוסף ?
למה מברכים את הילדים -ישימך אלוקים -במידת הדין. ולא יברכך ה'.?

פרשת ויחי - מדוע מברכים את הילדים כאפריים ומנשה?

בפרשת השבוע ראינו שיעקב אבינו חלה ומבקש לקרוא לבנו ליוסף כדי לברכו, יוסף מגיע עם הבנים שלו, מנשה ואפרים. ואז שואל אותו אביו- מי אלה??
לכאורה מה השאלה הזאת? הרי יעקב אבינו מכיר אותם כבר במשך השנים שהיה במצרים. וא״כ מה שייך לשאול מי אלה? ועוד מה ענה לו יוסף- הילדים אשר אותי אלוקים בזה. הרי ברור שה׳ נתן לו את הילדים? וגם מדוע אמר לו אלוקים? שזה מידת הדין? מה אמר לו יעקב, א״כ קחם נא אלי ואברכם? מה הקשר בין התשובה של יוסף למה שאמר לו? ועוד מדוע בירך אותם יעקב- בך יברך ישראל-ישימך אלוקים כאפרים ומנשה.?
מדוע בירך אותם, ישימך אלוקים הרי זה מידת הדין. ? ועוד- מדוע כל אדם יברך את בנו שיהיה כמו אפרים ומנשה? למה לא כמו שאר האבות הקדושים?

אלא הביאור בכל העניין הזה- שיוסף כל החיים שלו עבר עם מידת הדין, כל הסבל של כל חייו, כל התלאות,כל הנסיונות, הכל בא מחמת מידת הדין. ובכל זאת עבר הכל, באהבה ולא אמר כלום. לא שאל שאלות. אלא חי באמונה בבורא עולם.

כך אותו דבר אשתו, שהיא הייתה ביתה של דינה, שעברה כל חייה את מידת הדין, שהאחים זרקו אותה מה על משום שנולדה מהמעשה האונס של שהם בן חמור. ובסוף יעקב שלח אותה ליער עד שהגיעה למצריים. והיא שתקה לאורך כל השנים ולא אמרה כלום. ולכן בסוף זכתה להנשא ליוסף- ששניהם ביחד עם כוחות כאלו מיוחדים, עברו את החיים. אפילו שלא היה קל.

וממילא בא יעקב אבינו ושאל את יוסף- מי אלה?? אלה- זה רמז לאלוקים, למידת הדין. שהתכוין לשאול אותו איך הילדים האלו גדלו, כל החיים במידת הדין. ?? כל השנים האלו במצרים? איך שרדו? איך הצליחו לצאת כך למרות כל הקשיים.?
ענה לו יוסף- הילדים אשר נתן לי אלוקים בזה. זה רק בזכות שאני כל החיים גדלתי במידת הדין, ולא אמרתי כלום, והיה לי את הכוחות לעמוד בכל הנסיונות, וזה נתן להם את הכח לעמוד במשך כל החיים. וכן גם בזכות אשתי שקיבלה מאהבה את כל הדינים והקשיים בחיים.

וממילא אמר לו יעקב- א״כ, קחם נא אלי נא אלי ואברכם. כי הם ראויים לברכה- ולא רק זה אלא כל מי שבא לברך את בנו יברך אותו שיהיה כמו אפרים ומנשה. ולכן אמר לו - ישימך אלוקים. שזה מידת הדין.
כדי שכל אדם שעובר קשיים וניסיונות בחיים, יהיה לו את הכח לעמוד בכל הנסיונות כמו אפרים ומנשה.

לפעמים אדם עובר קשיים וניסיונות כל החיים, אם בפרנסה אם בחינוך ילדים, או בעיות. במציאת שידוך, וכל מיני קשיים למינהם. צריך רק לראות את חייו של יוסף הצדיק שעם כל הנסיון שעבר בחיים, לא שאל שום שאלות . הבין שהכל זה מאיתו יתברך, והכל לטובה. גם מה שנראה לא טוב, וגם מה שנמצאים לפעמים בחושך ובזמן של הסתר פנים, צריך לדעת שה׳ רק רוצה לטובתינו, ומנסה שנתקרב אליו יותר. אנחנו רק צריכים להאמין בכך באמונה שלימה. לא לשאול שאלות, כמו שאמרו בעלי המוסר, ״למה״ יאמרו הגויים. רק הם שואלים למה. אנחנו מאמינים שהכל לטובה,

צריך לדעת לא להתלונן, מי שמתלונן כתוב בזוהר הקדוש- שמושך עליו דינים קשים. ומי שאומר שהכל טוב ותמיד שמח, מושך עליו ׂשפע וחסד ורחמים.
וכשאנחנו נחייה באמונה נוכל להחדיר זאת לילדים שלנו שיוכלו להתמודד עם נסיונות החיים. וכמובן לא לשכוח לברך אותם כל ערב שבת!

צריכים אנו להתחזק ולהתפלל לבורא עולם שיראה לנו ויאיר לנו את הדרך, בכל מהלך החיים. ואז נזכה לאור האמיתי של יאר ה׳ פניו אליך. אמן!

קישור מקוצר לכאן: https://www.haravlasry.com/?p=773

סגור לתגובות.