טו' בשבט – כי האדם עץ השדה -לדעת להקשיב לשירת העשבים!

כי האדם עץ השדה –
איזה עץ אנחנו? ממה אנחנו עשויים? מה הדמיון בין האדם לבין העץ? ומה אפשר ללמד מעץ השדה לחיים שלנו?

טו בשבט - כי האדם עץ השדה!

התורה ממשילה את האדם לעץ. שנאמר : כי האדם עץ השדה.

השאלה היא: איזה עץ אנחנו? ממה אנחנו עשויים? מה הדמיון בין האדם לבין העץ? ומה אפשר ללמד מעץ השדה לחיים שלנו?

אם נתבונן ונראה איזה עץ אנחנו?

האם עץ ארז שבאה רוח סערה ועוקרתו ומשליכתו על פניו, או קנה סוף הנוטה את שכמו לסבול כל רוח, מתכופף ומודה להקב"ה שגבו מוכן להתכופף?

חז״ל אומרים לנו (תענית כ: ) לעולם יהיה אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז. לכן נבחר הקנה שיכתבו בו ספרי תורה ומזוזות.

לפעמים אדם צריך לדעת איך להתכופף, איך להקשיב לשני, לשמוע את הדיעות של אחרים.
אל תהיה עקשן! אל תישאר בדעות של עצמך בלי לשמוע אחרים. איזהו חכם הלומד מכל אדם.
אל תהיה אדם קשה, שלא מוכן להתפשר, לא מוכן לוותר, לא מוכן להבליג.
פגעו בך, אמרו לך משהו, לא חייבים להחזיר. לא חייבים לענות.

התורה באה ללמד אותנו מוסר לחיים, איך להיות אנשים עם מידות. להיות עם ענווה, עם רכות.

יש אנשים שאי אפשר לדבר איתם, אי אפשר לשנות אותם. לא מוכנים לשמוע, אל תגידו לי מה לעשות. אל תעירו לי! אני בסדר גמור, אתם לא בסדר.
ואז אותו אדם נשאר בשלו, בגאווה ובעזות, עד שיום אחד הוא נשבר, הוא מתמוטט, הוא מבין שהיה חבל שלא הקשיב, שלא שמע לעיצות של אחרים.
אל תהיה קשה כארז, תהיה רך כקנה.

יש עץ שכל רוח מטה אותו לאותו צד, אבל עיניו כלפי מטה לראות את העשבים הגדלים למרגלותיו, ומתגאה עליהם.
אבל יש עץ שהוא מודה להקב"ה על כל סנטימטר שהוא גדל, ועל כל מי שנמצא בסביבתו.

יש עץ שכל רוח מטה אותו לצד שהיא נושבת, וכאשר נחה הרוח, הוא חוזר למצבו הקודם.
לא נשבר מהרוחות שיש בעולם, אפילו שמאיימות לשבור אותו, הוא נשאר איתן.
יודע להשאר במקומו. לא נבהל ממה שקורה בחוץ.
אפילו שיש לו נסיונות וקשיים, הוא עדין מאמין שהכל יהיה בסדר.

איזה עץ הוא האדם?

יש אנשים שהם כמו עצים עקורים, שהרוח עקרתם והשליכתם על פניהם, והם שוכבים בחוצות מבלי שמישהו ישים לב להם, ולאט לאט מתייבשים השורשים, והם הולכים ובטלים מן העולם והופכים לעצי הסקה. אבל בסוף כולם משתמשים בהם להסקה. ומתחממים לאורם.
כך יש מי שיודע להתייחס גם לאותם אנשים פשוטים יראה כמה הם חשובים וכמה חכמת חיים יש להם. מכל אדם אפשר ללמד משהו.

כל עץ מתחיל בגרעין, אם הגרעין הוא טוב, העץ יגדל נכון עם שורשים חזקים ואיתנים. ושום רוח בעולם לא תוכל לעוקרו על פניו.
כל חייו של האדם מתחיל ביסוד ובמטרות שמציב לעצמו בחיים. מה הם הדברים החשובים לך?
מה מוכנים להתפשר? ומה לא מוכנים לוותר?

השורש הוא האמונה, אם יש לאדם אמונה בבוקר עולם, שום רוח ושום משבר לא ישבור אותו, אין לו שאלות, אין לו טענות, הוא חזק ואיתן, לא נותן לשום דבר להוריד אותו למטה. כי יש לו שורשים חזקים.

כל עשב שגדל באדמה יש לו מלאך שאומר לו גדל.
כל אדם יש לו מלאך שמלווה אותו בחיים, יש לכל אדם שאיפה ואמונה להצליח ולגדול כמה שיותר.
אבל צריך לדעת שהכל תלוי בשורש שזורעים באדמה. אם משקיעים בהתחלה אז הכל גודל כשורה. נשארים איתנים ולא נשברים.

איזה מילים מדהימות ר׳ נחמן כתב :
דע לך שכל עשב ועשב יש לו ניגון מיוחד משלו, כמה יפה ונאה כששומעים השירה שלהם.

כל אדם יש לו ניגון מיוחד, יש לו תכונות מיוחדות שאין לשני. כל אחד נולד עם כוחות, עם שאיפות, עם רצונות. וכולם מנסים לפרוח ולגדול.
אבל צריך לדעת להתכופף, להקשיב לשירת העשבים..

תהיה אוזן קשבת, לצרכים של השני, לבן הזוג שלך, לילדים שלך, לסביבה שלך.
אל תשפוט אנשים, אל תזלזל באנשים שלא כמותך. כל אחד בקצב שלו, ובתכונות שקיבל מה׳ יתברך.

אל תתן לעצמך להשבר, גם אם יש שלכת. גם אם הכל נראה אפור וסגרירי, ואין שום צל של תקווה.
תמיד תבא הפריחה אחרי השלכת,

תדע להתכופף, להיות צנוע ועניו. להיות אדם נעים הליכות ורך כקנה.

גם אם אתה עץ השדה.. תדע להקשיב לשירת העשבים..