פרשת תצווה-כבוד התורה!

פרשת תצווה-התורה יקרה יותר מכהן גדול

מדוע כאן בפרשה צריך לשון ציווי? הרי בפרשה הקודמת משה ביקש בצורה יפה מעם ישראל לתת תרומות למשכן וכולם תרמו.. וא״כ מדוע כאן לא יתנו שמן למאור? ולבגדי כהן גדול?

אלא כשמבקשים מאדם תרומה למשכן.. והוא יודע שהשם שלו יוזכר על השלטים במשכן.. וכולם ידעו שהוא תרם.. אז קל לאדם לתת ממונו..

אבל כאן בפרשה מתחילים לחלק תפקידים לאהרון ובניו... ומבקשים מעם ישראל לתרום לקנות לו בגדים מיוחדים ויקרים מאוד.. עם אבני שוהם, וזהב.. אז לא ככ פשוט לאסוף כסף בשביל ג׳ובים..

תשיג את הכסף בעצמך..

בשביל מה אני צריך לשלם על הבגדים שלו?

ועל כל היופי וההדר שהוא לובש. מה זה קשור אלי?

לכן בא הקב״ה ואומר למשה רבינו; ואתה תצווה!

פה צריך ציווי, כי כל המשכן וכל התרומות לא שווים אם אין מי שישרת בקודש בצורה הכי מכובדת והכי יפה..

זה כבוד ה׳! זה כבודה של תורה!!

הכהן הגדול מאחיו.. גדליהו משל אחיו.. שכולם צריכים להיות שייכים לשירות של הכהן הגדול.. ולדאוג לו שיוכל לשרת בקודש בנחת ושלווה ובצורה הכי מפוארת ויפה.. שדרכו עולים כל התפילות והבקשות של על ישראל..והוא מבקש מחילה על כוונותיהם ומקריב את הקרבנות שלהם.,

ועל זה מסופר על אחד שבא להלל הזקן להתגייר ורצה להיות כהן גדול..

אמר לו הלל: התורה יקרה היא מפנינים .. יותר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים..

אם נתאר לעצמינו מישהו מגיע לכהן הגדול לפני שנכנס לקודש הקדשים ומבקש ממנו שיתפלל על אימא שלו שהיא חולה.. והוא לא הצליח לשמוע אותו..

בא אליו אדם ואמר לו אני יתפלל על אימא שלך.. כי אני לומד תורה.,

אמר לו: וכי אתה יותר מהכהן הגדול? אמר לו כן..

כי הכח של התורה יותר גדול.. יקרה היא מפנינים..

אז כשאנחנו נדאג לא רק לתרום לקירות המשכן.. ולשאר הפריטים של הבנייה, אלא גם לתוכן הרוחני של המשכן.. גם על מי שמשרת בקודש שהוא שליח שלנו.. שולחי דרחמנא נינהו..

אז נזכה להשארת השכינה של בורא עולם!