ולכאורה לא מובן: מה אמר לו יהודה שגרם לו שהוא יתוודה בפניהם? הרי לא אמר לו כלום?ועוד לא מובן: מדוע יוסף אומר להם בהתחלה אני יוסף. ואחכ אומר להם: אני יוסף אליכם אשר מכרתם אותי מצריימה. מדוע חוזר על זה פעמיים?
ועוד: מדוע יוסף חוזר על אותה טעות שאביו עשה, והוא עושה אפלייה בין האחים ונותן לבנימין חמש מנות יותר מכולם?
פרשת ויגש- הגיע הזמן לגשת אחד לשני. !
בפרשה מסופר על המפגש הדרמתי בין יהודה ליוסף. אחרי שחשד אותם בלקיחת הגביע וביקש לקחת את בנימין לעבד.
ויהודה ניגש אליו ומתחיל לספר לו את כל השיחה שהייתה בינהם כשהם הגיעו בהתחלה למצריים. ואיך הוא ביקש מהם להביא את אחיהם הקטן וכו׳
ואז יוסף לא יכול להתאפק וחושף את עצמו ואומר להם : אני יוסף העוד אבי חי .
ולכאורה לא מובן: מה אמר לו יהודה שגרם לו שהוא יתוודה בפניהם? הרי לא אמר לו כלום, בסף הכל חזר על כל מה שקרה בלי להוסיף עוד מילה.
הרי במדרשים כתוב שניגש אליו למלחמה ויהודה צעק וכולם נפלו, והבתים נפלו . אז מדוע התורה לא אומרת בקצרה שהוא בא אלין בדרישה; או שתשחרר את בנימין או שאני הורג אותך ?
מה גרם ליוסף להתוודות? ולבכות? הרי יהודה לא אמר לו כלום.?
ועוד לא מובן: מדוע יוסף אומר להם בהתחלה אני יוסף. ואחכ אומר להם: אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצריימה. מדוע חוזר על זה פעמיים? ועוד: למה אמר להם ועתה אל תעצבו? הרי ודאי שיהיו עצובים אחרי כל העוול שעשו לו כל השנים.?
ועוד: מדוע יוסף חוזר על אותה טעות שאביו עשה, והוא עושה אפלייה בין האחים ונותן לבנימין חמש מנות יותר מכולם?
אלא שמעתי מידידי הרב טולדאנו : שביאר: שכל הטעות של האחים הייתה מהתחלה שהתחילו להתנכל אלי ולשנוא אותו, בגלל ״ויראו אותו מרחוק״ הכל בגלל שאף פעם לא התקרבו אליו להבין מה עובר עליו ומה הוא באמת רוצה.
לכן כששמעו את החלומות שלו שרוצה להיות מלך, מייד שנאו אותו ורצו להורגו.
לכן עכשיו יהודה בא ועשה תיקון: ויגש אליו יהודה..
החליט לגשת אליו, להתקרב אליו יותר, לשבת ולהקשיב לו. לכן אמר לו: ידבר נא עבדך .. באזני אדני.. וכו׳ בלי שום מתרגמים ומתווכים, אני רוצה להקשיב לך אישית.
לכן זה לא משנה מה הוא בדיוק אמר, וסתם חזר על השיחה שהייתה בינהם.
הוא הצליח לגרום ליוסף לחשוף את עצמו ולבכות.
כי הוא נגע לו בנקודה הכי רגישה, שסוף סוף מישהו שומע לי, מקשיב לי, מתיחס אלי, רוצה להבין מה אני באמת רוצה.
לכן יוסף אמר להם בהתחלה אני יוסף. ואחכ אמר להם: אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצריימה, ואמר להם אל תעצבו, גשו נא אלי.. בואו תעשו כמו שיהודה עשה, אל תישארו מרחוק, בואו תתקרבו אלי .. וכך כל השנאה שלכם תעלם.
לכן אל תהיו עצובים, כי כל מה שעשיתם היה מתוך ריחוק ולכן התנכלתם אלי.
ולכן לא חשש יוסף לתת לאחיו בנימין חמש חליפות, כי כשיש אחווה ואהבה אין קנאה ואין שנאה ותחרות.
כל הבעיה שלנו היום שאנחנו שופטים אחד את השני, וכועסים ומדברים לשון הרע, משום שאנחנו רחוקים אחד מהשני.. לא באמת מבינים מה עובר על השני, מה הוא מרגיש, מדוע מתנהג בצורה כזו ואחרת.
מייד אנחנו דנים לכף חובה, ומטיחים תלונות כלפיו, מדוע אתה עושה ככה? למה אתה לא בסדר וכו׳
האם פעם ניגשנו לאותו אדם שיש לנו איתו בעיה וניסינו להבין מה עובר עליו? מה הוא באמת מרגיש? מה הרגשות שיש לו? מה הוא באמת עובר?
גם בחינוך ילדים, קל לנו להעיר לילדים, ולתת להם ביקורת על התנהגות מסויימת , ועל דרך חיים שבחרו לעצמם , ובמקום להקשיב להם ולהיות לצידם אנחנו מייד מנסים לתקן אותם ולהעמיד אותם על טעותם ולהראות להם שהם טועים, העיקר שיחייו לפי החיים שאנחנו רוצים שהם יחיו. במקום לתת להם לחיות לפי הרצון שלהם.
וכן בזוגיות, כל המריבות שיש היום בין זוגות, כי לא מנסים להקשיב לבן זוג להבין מה עובר עליו ומה הוא מרגיש. אנחנו מיחד מתלוננים ומאשימים, הוא לא עוזר לי, לא תומך בי, היא לא מכבדת אותי, היא כל הזמן כועסת, וכן׳
האם פעם ישבנו לדבר ולהבין מדוע הבן זוג מתנהג אלינו בצורה כזו? מה עובר עליו? מה המצוקה שהוא משדר? למה הוא לא איכפתי ואדיש?
למה הוא לא עוזר בבית? למה תמיד הוא בחוץ?
קל לנו להאשים ולשפוט, כי אנחנו ״רואים מרחוק״
הגיע הזמן ל״גשת״ להתקרב אחד לשני.
יש לך בעיה עם מישהו, עם הבעל /אישה , עם הילד, עם העובד או המעביד. גש אליו ותפתור את הבעיות. תנסה לבא ממקום של עזרה והקשבה.
ולא ממקום של שיפוט והאשמה, ותראה שהכל יסתדר. אתה תתחיל להבין את האדם שיושב מולך מה עובר עליו , ואז כבר לא תשנא אותו ולא תכעס עליו. אלא אתה תבין אותו ותנסה לעזור לו ולתמוך בו.
וזה מה שאמר להם יוסף בהתחלה;
כשהוא שאל את האחים האם יש לכם אב או אח.
רצה לרמוז להם: האם אתם בסדר בעבירות שבין אדם למקום או גם בעבירות שבין אדם לחבירו אתם נזהרים?
אב / זה הקב״ה . אח: בין אדם לחבירו.
אמרו לו: יש לנו אב זקן, אנחנו מסתכלים על הקב״ה כמו אב זקן ואנחנו ילד זקונים קטן.. אנחנו עדיין קטנים בעבודת ה׳.
אבל בין אדם לחבירו אצלינו לא במצב טוב: כי ״אחיו מת״.. לא איכפת לנו מאנשים סביבנו.
אם רק נקשיב אחד לשני וננסה להתקרב להכיר אחד השני מקרוב. וננסה להבין אחד המצוקות שכל אחד עובר. נהייה יותר סבלניים ויותר אכפתיים ונוכל להרבות אהבה ואחווה שלום וריעות.
וזה מה שאומר המדרש: אמר הקב״ה מה אני מבקש ממכם אלא שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה.. זה כל התורה כולה!